חיפוש: "נתן אלתרמן"
נמצאו 518 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 7
היה זה הפיזמונאי נתן אלתרמן, מחבר הטור השביעי וחבר מערכת דבר.
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 7
נתן אלתרמן, המצפון החי של תנועת הפועלים, ניסה לשוא להתערב אצל ראש הממשלה ומזכיר ההסתדרות לטובת הימאים, נתקבל על ידי מרדכי נמיר לראיון שלא נשא פרי.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 9
המקשר בין מפא״י לבין שמיר היה נתן אלתרמן.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 17
עד כמה היא מאושרת ניתן לעין החדה להבחין המצרית, שכתב על נושא זה :״תהיה זו פעמיים נמצא המשורר נתן אלתרמן הקולנוע.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 15
רואה י את עיקר הסכנה למדינה מסולם של נייר, אין פלא שהוא מאפשר לפדאיון להמלט ; באמצעות סולמות של עץ.״ • המשורר נתן אלתרמן, על הסופר אברהם ברוידם :״זהו בחור הדומה לבחורה הדומה לבחור.״ • הפזמונאי דידי מנוסי, אחרי גל החום שעבר על המדינה :״איזו מדינה !
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 14
במאמר שפירסם ביג׳י בידיעות אחרונות, בתשובה להאשמותיו של ישראל גלילי, כי הוא מתעלם מחלקה של ההגנה בהקמת צה״ל, כתב ביג׳י 18 פעמים את המלה המוחרמת במלחמה אחרת התחיל הפזמונאי נתן אלתרמן, וזכה מיד ב־נצחון.
גליון 1076 (14 במאי 1958), עמוד 16
אגב, כמשורר בעל חינוך לחקלאות מתגלה גם נתן אלתרמן, שהוא אגרונום לפי מקצועו, חניך המכון הגבוה לחקלאות בנאנסי, צרפת*: * בוגרת ישראלית א!
גליון 910 (24 במרץ 1955), עמוד 19
״ החוזאי הקליפורני שהכניס את הכותנה לארץ 00 ,ה מ סו ר ג, קרא את שיר השבח של נתן אלתרמן לזהב הלבן (״זה הכותן גדול יהיה עשה חשבון משל עצמו : משך שלוש השנים בהן הוא מטפל בכותנה בעמק בית־שאן הספיק הוא לטוס 14 פעמים הלוך ושוב בין ארצות־הברית לישראל.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 3
בימי פקודה, תהיה השחיתות כסכין הנעוץ בגב הלוחמים. נתן אלתרמן המשיל בשירו ההיסטורי את הנוער העברי הלוחם למגש של כסף.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 13
״ כבר בהצגה הראשונה שתועלה בתיאטרון החדש — מחזהו של נתן אלתרמן נ״נרת כינרת, יוכל הקהל להיווכח כיצד ניצלו הבמאי והתפאורן את הנתונים החדשים, בנצלם את המרחב ואת משחק האור והצבע.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 57
ידן) לחולל מהפכה שירית שקידמה את השירה העיברית מעל לתהומות הזמו, ובמקביל קראה קריאת־תגר ביקורתית על שירת הדור הקודם (התקפת נתן זך על שירת נתן אלתרמן) ,הפעיל בנימין הרושובסקי את מירצו בין כותלי האוניברסיטה העיברית ביתשלים!
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 78
נתן אלתרמן -אל תתנו להם רובים אנתולוגיה ישראלית עוד אזצר, אחות — שמים לא שמים...
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 34
אלא גם החיוך, הבעת־העיניים. כדבריו של נתן אלתרמן, היה בה ״משהו״ .היא נראתה לי הצברית בה״א הידיעה.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 44
שירה זוסמן משורר צנוע ונחבא אל הכלים בדורם של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, היה המשורר נימים אלה עומד לחגוג כתב־העת עכשיו את השנה ה־ 25 לקיומו, חגיגה שהיא אירוע חגיגי לסיפורת ולשירה הישראליים.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 57
הכותרת והמוטו של האנתולוגיה, חיים על קו הקץ, לקוחים משיר של נתן אלתרמן (״חיים על קו הלח, שלטים וחזקים.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 56
היה זה הפיזמונאי נתן אלתרמן, מחבר הטור שביעי וחבר מערכת דבר.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 27
משמאל לימין: אמיר גלבוע, דמות לא מזוהה, א״ד שפיר, צילה בינדר, נתן אלתרמן, יוסקוביץ־יוסיפון(מוסתר חלקית מאחור) ,יוסל גרגנר, איש הפר* למנט של ״כפית״(עומד) .מוזג: נתן ז ך(ב מ די ם, אז עדיין בקבע).
גליון 2702 (14 ביוני 1989), עמוד 31
ומה תעשה בשירי־המחאה האקטואליים־ פוליטיים של נתן אלתרמן.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 9
״תן לי שינאה אפורה כשק!״ כתב נתן אלתרמן על הגרמנים. מובן, מותר לי לייעץ.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 24
עודד את התכונות הטובות בכל ושיר שנראה כיום כמעט נבואי, דרך דרך נתיבה של נתן אלתרמן: נחשי נא לי הדרך המרחק נא לי הגד שני רעים יצאו לדרך מי מהם ישוב בוגד?
גליון 2282 (27 במאי 1981), עמוד 93
את הספר היא פותחת בעיון רדוד בשירי מכות מצריים של נתן אלתרמן, מבלי שתוכיח מינימום של הבנה שירית.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 79
1מר וו 1ל נייר־ (המשך מעמוד )77 של 13 משוררים, ביניהם: חיים נחסן ביאליק, שאוד טשרניחובפקי, או רי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גמלדכרג, יונתן רטוש, יהודה עמיחי ואחרים.
גליון 2187 (1 באוגוסט 1979), עמוד 74
התשובה , :כן (ראה תצלום) • #פעם היה זה המשורר נתן אלתרמן שכתב ״אל ת תנו להם רובים החודש היה זה הסופר המצרי ננים מחפוז שתבע, במיפגש סופרים שנערך מטעם השבועון המצרי רוז־אל־יוסוף ״ תנו להם ספרים״ — לסטודנטים ולאנשי החינוך של מצריים ו • #מיכתב למערכת, תחת הכותרת 60 שנה לרק״ח, בסיגנון הסתה של אנטי־שמיים רוסיים, פירסם בשבוע שעבר ב דב ר מזכיר אגודת הסופרים העבריים, מרדכי אותיקר.
גליון 1342 (29 במאי 1963), עמוד 14
בעת שחברי־הכנסת מטעם חרות המתינו בשדה־התעופה בלוד, יחד עם מפגיני תנועתם, לבואו של פראנץ־יוזף שטראוס, ניסו הם במשך שעות לנצל כל מקור של משורר נתן אלתרמן לצייר הישראלי הצעיר דויד (״דודו״) עזוז, שחזר זה עתה מאירופה.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 57
עניתי כי מיצווה זו אינני רוצה ליטול על עצמי וכי היא ודאי תיטיב לעשות זאת ממני וברוידס ממשיך ומתאר פגישתו עם עגנון ,־תוך שהוא נמנע מלציין, שהסופר המנוח, שכבר בנעוריו סלד מעסקני סיפרות, היה באותו ביקור, במצב אותו מגדירים הרופאים כצמח, וברוידם היה יכול לברכו גם בשם הוועד המרכזי של המיפלגה הקומוניסטית הרוסית ועגנון היה, מסתכל בו ועושה לעברו נענוע־ראש כאומר תודה 9 ברשימה תחת הכותרת התווזעות סיפר מנהל בית־התפוצות, אבא קוכנר על פגישתו הראשונה עם המשורר נתן אלתרמן, שאמר לו בין השאר על ״לוא אני בגיטו, הייתי השואה : עם אנשי היודנראט 9בתגובה להערה שהופיעה במדור זה לפני שבועיים בעניין סיפרו העתיד לראות אור של מנחם בן, התקשר המשורר, וביקש לתקן את ניסוח ההגדרה של סיפרו, כך :״זה סיפור אהבה המתגלה ב־ 11 מיב- תבים מאדם לגרושתו״ 9סוקרנית מדור הסיפרות של מעריב זיווה שמיר סק רה רשימה פרי עטו של פרום׳ זאב לקויר על סידרת ספרים שראו אור אודות מנחם בגין ונתפרסמה בט.ל.ס.
