חיפוש: "שני העמים"
נמצאו 2,696 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 27
השלום שעלינו לחתור אדיו, השלום האמיתי, הוא שלום מכוסס עד הרגשות שד שני העמים הנוגעים כדכר, שלום המעוגן כלם העם הפלסטיני ובלם העם הישראלי, ושיחזיר, משום כך מעמד למרות כל השינויים כהרכב הממשלות וב מצכי־הרוח המדיניים. … ליצור מציאות זו בליבם של העם הפלסטיני, והעם הישראלי, שני עמים החיים באותה ארץ כאוייבים, ושיצטרכו לחיות מחר ביחד, באותה ארץ, כידידים.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 30
. *1 4 4 ״יחד עם קבוצת צעירים ערבים ישראליים אגוז קשה אני נלחם לדדקיום חופשי, להבנה עמוקה ולקירוב־לבבות בין שני העמים החיים מה שיש לי חיום בשבילכם נבעה רא בארץ, המיעוט הגדול והרוב הקטן, יחסית. … ואני קומנטים והמלצות מתאימות (תעודת ב.א ,.מחפש אותך, יונית, סקרנית, יפה, שאיכפת תעודודיושר ועוד) ,אוהבת שמש וטיולים, לה השינוי וההבנה בין שני העמים בארץ
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 70
הליקוי השני גרם לאי־הבנת הסיכסוך ההיסטורי בין שני העמים, שהוא עצמו עשה כה הרבה להחרפתו. למרות טענותיו המתחסדות, כי תמיד רצה בשותפות עם הערבים, מזדקרת רוחו האמיתית של בן־גוריון בכל התקופות, בבואו לפאר את גירוש הפועלים הערביים מן המשק העברי ויצירת עיקרון ״העבודה העברית״ ,שפירושו היה יצירת תהום בין שני העמים .
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 68
.״ אבו־צאלח, חבר הנהגת פת״ח וחבר המיפקדה הראשית של הכוחות המזויינים שד אש׳׳ף, אסר השבוע :״אחרי הטבח בצברה ובשאתילא, התגובה הראשונה שדי היתה שלעולם לא יהיה ניתן עו ד לגשר על פני התהום כין שני העמים. שיניתי את דעתי אחרי ההפגנות בתל־אביב.״ נאיף חוואתמה, ראש החזית הדמוקרטיית, הכריז :״אני פונה במיוחד אל 400 אלף האנשים שהפגינו בתל-אביב ומזמין אותם לחפש׳ ביחד עימנו, נוסחה שתבטיח את דו־הקיום בשלום בץ שני עמינו, תוך כיבוד השאיפות והאינטרסים שלהם.״ באותו ראית דיבר חוואתמה בגלוי על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תוך שלום עם ישראל, וקרא למגעים ישי רים בין אש״ף ומחנה-השלום הישראלי.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 14
כל אלה הם מולדת, מולדת בה חיים שני עמים ובני שלוש דתות, אשר השלום ביניהם בוא יבוא, ויפתח דף חדש ומזהיר יותר בתולדותיה. … אני מקווה ש״יד כן־צכי״ תממן מחקרים על יה• סי־הגומלין האלה בין שני עמי הארץ, מחקרים שפיצו רוח של אחוות עמים, שיבליטו את האור הגדול של ידידות ישראל-ערב בארץ ובמרחב השמי בולו ברוב התקופות, מכלי להסתיר את הצללים שהיו ושישנם כיום, ואשר ייעלמו מחר, כשתאיר שוב השמש הגדולה של השלום.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 9
באותה תקופה שימש כחבר מוע צת עיריית תל־אביב הצעירה וגם כחבר מועצת עיריית יפו, וניסה לגשר בין שני העמים, אומנם ב תחום הלוקלי. … אין אני יודע מה היה קורה אם ההנהגה הציונית היתד, מקבלת את דרכם של אותם מטיפים להבנה ו קירבה בין יהודים וערבים, אך בטוחני שאימוץ דרכם והתפיסה שלהם היו מביאים לצימצום ה פער בין שני העמים ובין התנועה הציונית, תנועת השיחרור היהו דית, לבין העם הערבי ותנועת ה- שיחרור הערבית.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 31
בשלב הזה נכנס מיכאל איתן לתיאור מפורט, שאותו הוא מעגן בדבריו של זאב ז׳בוטינסקי, שכתב עוד ב־ז< 192 על שני עמים היושבים בארץ ישראל -יהודי ארץ- ישראל וערביי ארץ־ישראל. … קיומה של ממלכת-ירדן מסבך את העניינים, מכיוון שאחרת, אילו היו מדברים רק על שני העמים שז׳בוטינסקי דיבר עליהם, אפשר היה להגיע לפיתרון הסיכסוך בתוך זמן קצר.
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 4
בין השאר הספיק בן־אב״י ב־ 58 שנותיו עלי אדמות לרכוש לעצמו שליטה מוחלטת בשש לשונות בנוסף לעברית (ערבית, צרפתית, אנגלית, ספרדית, איטלקית וגרמנית) ,לחדש מילים כמו הושמה(ראשי־התיבות של חוקה של ממשלת העם) ,לקונסטיטוציה שחקקו התורכים בראשית המאה, להוציא לאור את השבועון ההיתולי העברי הראשון (חמר־גמל) ולהעלות רעיון שהיה מאפשר דו־קיום של שני העמים בארץ — חלוקתה לקנטונים דוגמת שווייץ. … ימים רחוקים של שלהי המנדט הבריטי, הרבה לקירוב הלבבות בין שני העמים בארץ.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 17
הדגל מקפל בתוכו את שאיפות שני העמים ושתי האמונות. … אולי אין בארץ שלנו דגל אחד יותר מדי(הדגל הפלסטיני או הדגל הישראלי) ,אלא דגל אחד פחות מדי — דגל השלום בין שני העמים, שלכל אחד מהם דגל משלו. … איך הפכנו תוך 40 וכמה שנים מעם נרדף לעם רודף, מעם של כלואי־גטו לעם של כולאי־גטו, מעם של מוכים־על־ידי־חיילים לעם של חיילים־מכים?
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 37
יו סטודנטים ישראליים ופלסטיניים באוניברסיטת מקמאסטר שכהמילטון, כאיזור אונטריו בקנדה, מקיימים ביניהם מיפגשים שבהם הם דנים על בעיות האיזור והיחסים כין שני העמים. קות ממשלתיות..ישירות. … גדי ז״ק, סטודנט לפילוסופיה מירושלים, וסטודנט פלסטיני למתימטיקה שגדל בביירות, ושמוצא מישפחתו מחיפה, יזמו מיפגשים בין הסטודנטים משני העמים והחליטו על הקמת קבוצות דיון ותגובה משותפות, למרות חילוקי הדיעות ביניהם.
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 10
מ ש טרה מתותום ־ הו לדת ירדור בכנס נגד המימשל הצבאי הצדק מתחיל בבית המימשל ונשארים תמיד נכונים, כמו דברי יאני יאני, יוזם הכינוס התל־אביבי, יו״ר מועצת כפר יאסיף :״שינוי מדיניות הדיכוי וההפלייה יקרב את השלום הנכסף ויחזק בטחון שני העמים, היהודי והערבי … ״ נציגים נוספים, דוגמת נציג ארגון הסטודנטים להגנת הדימוקרטיה, מיכאל מנר, שקרא למפלגות השונות לא להתכחש ל־מצעיהן בהם תבעו ביטול המימשל; ודברי המורה סאלח בראנסי שהמשיל את המימי של לקיר זכוכית שחורה המבדיל בין שני העמים — היו רק חלק משורת נואמים ארוכה, שקראה להעז ולבטל את המימשל הצבאי.