חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 976 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 34
כלי מאור )59 .בן הנכד )61 .איל אוניות מפורסם )62 .מידה עתיקה לתבואה וללח. )65 תתעצם )67 .קונטרס נייר לכתיבה. 69א׳) מונח משפטי המציין מקום בו חייב להיערך משפט, בהתאם לחוק )70 .מדינה מזרח אירופית )73 .ראש שרותי המודיעין המצרי שהודח )74 .ראשון ה״מטוהרים״ על־ידי סאדאת. )1מסתגף )2 .חבל תעשייתי בגרמניה המערבית )4 .נהר באפריקה )5 .רצועת בד. )6פיסקה מפרק )7 .גל זכרון )8 .בית, מעון )9 .ערכו פשיטה )10 .צף )12 .מבעלי המישרות החשובות בעולם )14 .על שמו נקראת תוכנית לפיתרון הסיכסוך הישראלי— ערבי )16 .נפטרו )17 .עצם )19 .שר־חוץ של מדינה עויינת לישראל )20 .בינה, שכל. )21 שר )22 .שן, עוקץ )23 .דבר שנעשה. )25 עיר על גדת תעלת סואץ )27 .מזון הנפלט מהגרון )29 .לעצמי )31 .מאותיות ה־אל״ף־בי״ת )32 .מכונית אירופית הכובשת את אמריקה )34 .אנקול )36 .ג׳וק )37 .מטבע עברי עתיק )43 .פה בסמיכות )44 .מתת. )46 מבני נוח )48 .שד )50 .זעיר )52 .מטבע סיני )54 .סימן )55 .עוף ליל )56 .בעזרת. )57 מילת גוף לנקבה )60 .יחוס )63 .דרוש לנשימה )64 .אמן הרכיבה )66 .קטן ושמן. )67 היטל )60 .בתוכי )69 .חדר זעיר)70 .
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 3
בהתייחס לכתבה ,,תעלת סואץ הישראלית״ (העולם הזה ,) 1512 ברצוני לציין כי עוד בשנותיה הראשונות של המדינה הגי״ תוכנית כוללת ומקיפה, בעלת ארבעה נים, אשר לה צד־מדיניים, כלכל־כטחוניים התו־ ׳^חלקם את ה־ ,כתבה הנ״ל.
גליון 1510 (10 באוגוסט 1966), עמוד 8
הגדיל לעשות הכידיווי איסמעיל — אותו שליט שמכר את תעלת סואץ לאנגלים מפני שנכנס לחובות.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 2
הסתבר כי יומיים קודם לכן, בשעה ש שהינו בקירבת תעלת־סואץ, אספנו בין אלפי דרישות־השלום גם דרישת שלום של קיבוצניק צעיר מדגניה א /למחרת היום נפל בחלקו של אבנרי לטלפן למשפחתו בקיבוץ ולמסור לה כי פגש את בנם וכי הוא בריא ושלם ומרגיש טוב.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 16
בכל צירי ההתקדמות הגיע הכוח עד למבואות תעלת־סואץ. … ״יא בייה*, הפליט אחד הבחורים ,״לא ידעתי שתעלת סואץ כל כך רחבה!
גליון 2000 (31 בדצמבר 1975), עמוד 33
אולימפוס לא היתד, הראשונה שצריכה היתה לשמש כאוניית־המיבחן במעבר בתעלת סואץ אחרי הסכם־ההפרדה עם מצריים. … על־פי הסכם־ההפרדה בין ישראל למצריים, תורשה ישראל להעביר מיטענים ישראליים או מיטענים לישראל או ממנה בתעלת סואץ. המצרים לא הסכימו בשום פנים ואופן למעבר ספינות ישראליות. … רווחיו של לב ממסעות הוואלנטינה פי והאוליספוס לתעלת סואץ היו עצומים.
גליון 2082 (27 ביולי 1977), עמוד 20
הגיעה ישראל במילחמת ששתיהימים: הגולן, ביקעת־הירזץ. תעלת־סואץ. • אזורי־ חיץ מפורזים. … לאורך תעלת־סואץ ישוקמו כל 30 מעוזיו של קו־ברלב ״,המלא״ .ישראל תוכל להקימם, לפי שיקו ליה* ,ממש על שפת התעלה, או במרחק *מסרים ממנה.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 15
האופרה הגדולה הוזמנד, על־ידי הנדיב* איסמאעיל, כדי לפאר את טפס פתיחת תעלת־סואץ ב־ •1869ג׳וזסה ורדי לא הספיק להגיש את הסחורה למועד הנכון. … ורדי לא יכול היה לחלום על כך. בבואו לפאר את תעלת־סואץ, העלה דמויות מתקופת פרעה: ראדאמם המצביא נשלח על־ידי פרעה למגר את פלישת המלך אתיופיה (חבש) .כפרס על נצחונו זוכה האלוף ליד בת־המלך.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 3
בני כת נוצרית אורתודוכסית שמרכזה בחבש, מונים למעלה מ מיליון במצרים• הם חושבים את עצמם מצרים אמיתיים (המצרים המוסלמים הם, לפי דברם, גזע מנוון, שאין לו כל קשר עם המצרים העתיקים) .הם מקופחים בממשלה ובמ ענון, בפרט מאז נרצח ראש הממשלה הקוסמי, מסמס גאלי באשא, ב־ . 1910 הוא רצה להאריך את ז כיון החברה הצרפתית על תעלת סואץ. … ארבעה שבועות אחרי שנפתחו בתי־הספר בקהיר, אחרי שהפסיקו התלמידים את הפגנותיהם נגד אנגליה ובעד איהוד עמק הנלוס, ופנוי אזור תעלת סואץ (ה עולם הזה ,<682 נטשו שוב 20 אלף תל מידים וסטודנטיס את ספריהם ויצאו להפ גין ברחובות.
גליון 1229 (11 באפריל 1961), עמוד 9
הבריטי באיזור 5 2 4 . )5.54 פרשנים רבים מחכים להתקפה אמריקאית על הקולוניאליז ם תעלת־סואץ. 5 2 6 . )5.54ג׳ונס טון, שגריר־המים של הנשיא •אייזנהואר, הגיע להסכם עם מצריים, ירדן, סוריה ולבנון על חלוק ת מי הירדן. … את תעלת־סואץ. הבריטים לא התערבו לחלוטין, לטובת השייט הישראלי.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 6
קומדיה אנושית .לעומת זאת, תצא ישראל בדרישה תקיפה לחיסול ההסגר המצרי על תעלת סואץ. … על כן, תנקוט ישראל צעדים מסויימים להפ שרת ה־קפאון, ביניהם העלאת בעיי ת המואץ. • צעד מצרי אפשרי באותה זירה: רמזים כי עבד אל־נאצר יסגור את תעלת סואץ גם בפנ י אניות מעצ מות המערב, אם אלה יתנכרו בצורה חריפה מדי ל תכניו תיו בעולם הערבי.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 4
התוכנית הצר־פתית־ישראלית היתד, פשוטה ומושכת: מאחר שממילא תעלת־סואץ לא תספיק בקרוב למעבר כל הנפט המרחבי לאירופה, מוטב לחלק את השקעות המערב כך שלא יתרכזו כל דרכי־המעבר בארץ אחת. תחת להשקיע כספים נוספים להרחבת תעלת־סואץ, שהיא מכשיר של סחיטה בידי מצרים, מוטב לבנות צינור חדש מאילת לחיפה, שיהפוך את ישראל לגורם־נפט עולמי ויפחית את כוח־הלחץ של גמאל עבד אל־נאצר.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 49
מבחינה זו אין כל חשיבות לעובדה שכד תעלת־סואץ מהווה סו־אדום מצוי, שזזג״ חו * - צהי ל מובילה לה תווזבוה המעצמות להפסקת־הא ש קו ב הצליחה של 73׳ עלול להיראות בפיקניק ל עוג ת קרב־ההבקעה ה מו נו׳ בעיני במילחמה הב א ה משמעותה שיל ׳קביעה זו היא כי הגידול בצפיפות זירת־הלחיזמה פוגע באחד ממרכיבי העליונות הבסיסיים של צר,״ל, היינו: עליונות בקרבות־תנועה. … רביעית, המילחמה ׳תנוהל בטריטוריה שאינה מטילה מיג־ ׳,בלות פוליטיות, כפי שקורה כאשר חוצה צד״״ל את תעלת סואץ המהווה ״קו אדום״ להתערבות פוליטיות.
גליון 977 (5 ביולי 1956), עמוד 8
הנ שמת תכנית זאת תהפוך את ישראל לגימו חסר־אונים. • נקודתי־מוקד אחרת כמרחכ: תעלת סואץ. האנגלים ילחצו לחדש ל־ 25 שנים נו ספו ת את תוקף חז כיון הקיים של חברת תעלת־סואץ, הכפופה להשפעה ברים ית, אשר י פוג תו קפו בסוף . 1957 נמאל עבד אל־נאצר חותר, לעו מת זאת, להקמת חברה חדשה שתהיה בבעלות חברות הגוש האסיאתי (המשך מעמוד )6 עתונאים מקומיים פתרון לתעלומה.
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 12
לכן מוזרה הכרזתו שהוא מוכן לפתוח להם את תעלת־סואץ, על-ידי נסיגת כוחות צה״ל עד מרחק מסויים. … על המטה המשותף יהיה להכין תוכנית מיבצעית משותפת לפינוייה וניקוייה של תעלת-סואץ. את העבודה יבצעו חיילי צה״ל והחיילים המיצריים.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 15
מהפכה נאצריסטית בירדן תפר את השלום הפנים־ערבי ותקלקל את היחסים בין מצריים לבין סעודיה וכוויית, המשל מות כיום למצריים סכומים גדולים כדי לפצותה על אובדן ההכנסות של תעלת- סואץ.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 16
המפלגה הקומוניסטית הישראלית מציעה לעם ישראל תוכנית-שלום צודקת וריאליסטית, פתרון של הסיכסוך הישראלי-הערבי והשאלה הפלשתינאית. 25.1.1977 ת״א, ת״ד 26205 והרי התוכנית : יובטח חופש שייט לישראל, כלכל המדינות, ב- תעלת-סואץ ובמיצרי טיראן.
גליון 1887 (1 בנובמבר 1973), עמוד 2
,נפל. בשדה־הקרב בגיזרד. המרכזית של תעלת־סואץ, ביום החמישי לפני שבועיים.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 25
פלאח זקן טיפס על עץ, כדי לעקוב אחרי תנועות הישראלים בצד השני, ולדווח לאלה * ב ע רן :״איז ה יופי 1״ מעברה של תעלת סואץ, בצד הישראר: נראים תימרות
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 25
יצחק עופרי בן , 19 מחיפה, נהרג ב־ 14.5ליד תעלת־סואץ. בן ,32 מבת־ים, נהרג ב־ 17.5בביקעת הירדן.
גליון 1626 (30 באוקטובר 1968), עמוד 11
שר־הביטחון, משה דיין, היה עסוק. הוא סייר לאורך תעלת־סואץ, שם אירעה התקרית החמורה יום לשני כן. … הלקח העיקרי שיילמד — במחיר הקורבנות שנפלו בשבת האחרונה — ואפילו אם זה הלקח לו התכוונו המצרים, הוא שתעלה סואץ אינה קו גבול — אלא קו חזית קדמי.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 18
עם השלמתה יסולקו מן המקום 50 מיליון טון עפר — כמחצית כמות־העפר שסולקה בעת חפירת תעלת־סואץ. … מצרים תרועת אחרונה בשנת 1942 זרמו למעלה משני מיליון לירות סטרלינג מבריטניה מזרחה, שימשו לבניית נמל צבאי גדול בעבאדייה, הסמוכה לתעלת סואץ. משרד־האוצר הבריטי הקציב כסף ביד רחבה: הוא היד.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 50
באחור ההכרעה העיקרי, תעלת סואץ ,׳אורכו מצטמצם למר- יחק שבץ קנטרה לסואץ ועומקו — עד 30 או 40ק״מ מערבית לתעלה, שכן התקד מות עמוקה מזו, ,לעבר מרכזי האוכלוסיה של מצרים, מנועה מצה״ל מבחינה פוליטית. … ״הקו הירוק״ מקיים קו־הגנה קצר ׳ 5הסית ומאפשר מרחכ-הת־ לי קפה אופטימלי מבחינת צה״ד — פד מרחב סיני עד לתעלת סואץ — יתרונו המכריע על פני שני הקווים האחרים כפך שהוא מאפשר מירווח אתרעה בפני מיתקפת־פתע מצרית.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 6
זנ שבץ ה1וו0 !1 מכחכים ד״ש מתעלת סואץ אני שמח לשתף אותכם במאורע ההיסטורי הזה, שבערב חג־הפסח אנו עוברים באוניה הנושאת דגל ישראלי ומאויישת בצוות ישראלי במקום שבו עברו פעם בני ישראל בדרכם ממצריים לארץ. … קוראכם הנאמן, משה (״מישקה הקטן״) אייזנכרג, האוניה ״אשדוד״ ,בפתח תעלת־סואץ עכל הסידור אני מבקש להביע באמצעותכם את הכרת תודתי לרשות־השידור, למנהלי הטלוויזיה, ולכל מי שהיו לו יד ורגל באירגון מופע האירוויזיון .1979 זה היה הישג כביר, ש העלה את קרן ישראל בעיני אומות העולם.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 21
ברם, אף שהעומק המצרי והסעודי ״מתרחקים״ מן התשתית האווירית הישראלית שלאחד נסיגה מסייני, הרי זירת הקרב עצמה — היינו: מרחבי סיני בין הקו־הירוק ותעלת־סואץ — ״מתקרבת״ אל התשתית האווירית של ישראל, שרובה פרוסה במרכז ובדרום ישראל. … ,ובכך למנה! ,למעשה, מעבר אוניות אל תעלת סואץ או ממנה, ׳אופציה התקפית־והתרעתית אחרת, שמאפשרת הנוכחות הישראלית סשאדם־וא׳ל־ישייך, היא חסימת מיצרי טיראן למעבר אוניות לי׳רידן או ממנה.
