חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 976 תוצאות (מציג 601 עד 625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 4
לפי תכנית זו יעכור קו ההגנה האמריקאי העיקרי לאורך הרי תורכיה ופרם, וקו ההגנה השני יעבור, מן הסתם, ליד תעלת סואץ — הקו הנוח ביותר להגנה במרחב כולו, (מאחר שהוא קצר ושוכן מאחורי מדבר סי ני) .הקרב העיקרי של המלחמה כולה עלול להיערך בין שני קוים אלה — בשטח סוריה, עיראק, הירדן וישראל.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 18
את הרעיון להלאמת תעלת סואץ קיבל מהלאמת תעשיית הנפט על־ידי מוצאדק.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 8
הוא ביצע את תוכניתן הסודית הישנה להלאים את תעלת־סואץ. מפולת כפולה.
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 5
הם ידעו כי באזור עורפי, כה מרוחק מקו החזית, לא תהיה בעייה גדולה להסתנן למאהל המטה המצרי, מצד זה של תעלת סואץ.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 9
השליט המצרי הלאים את תעלת־סואץ, יחסי הממשלה הבריטית אליו החמירו.
גליון 1000 (12 בדצמבר 1956), עמוד 7
• לעומת זאת, ת$יע קנדה הצעה משלח, העשויה לזכות בתמיכתן השקטה של ארצות אמריקה הלטיניות לפי הצעה זי, לא יורשה לצבא המצרי לשוב לסיני, בל עוד לא תתן ממשלת קחיר הבטחה מפורשת לא לחסום את תעלת סואץ בפני אניות ישראל ולאפשר שייט חופשי גס בסיפרץ אילת.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 38
מצריים יכולה לצפות להחזרת תעלת־סואץ, אך לא תקבל חזרה את מיצרי־טיראן, שארם־אל־שייח׳ וחלק מהשטחים שנכללו בגבולותיה בעבר.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 44
.2האם כתב דבוז׳אק 9סימ פוניות .3האם הוצגה האופרה אא-דת לורדי לראשונה בשנת 1869׳ בעת חנוכת תעלת־סואץ?
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 10
אך היו אלה המרידה בבודפסט והלאמתה של תעלת סואץ, שהיוו נקודות־מיפנה במאבק הגלובאלי לשיחרור.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 16
מנחם בגין אומנם אמר בשעתו לשר־המיל- חמה המצרי, הגנראל גאמסי, כי המרחק בין תעלת־סואץ לבין הנגב הוא שבע שעות נסיעה בסך הכל.
גליון 2004 (28 בינואר 1976), עמוד 28
שר־הביטחון החדש קם ונאם נאומים תוקפניים, שבהם הזהיר מפני הסכנות הנד ראות הכרוכות בהתקרבות האמריקאים ל מצריים ובנכונות הבריטים להחזיר למצ רים את איזור תעלת־סואץ.
גליון 1659 (18 ביוני 1969), עמוד 18
דלת חדרי היתד, פתו לעבוד על טרקטור באמור תעלת־סואץ.
גליון 1997 (10 בדצמבר 1975), עמוד 20
לא משנה מי ה חיילי צה״ל שנסוגו מהגדה המיזרחית של תעלת־סואץ, בעיקבות הסכם־ההפרדה הראשץ, לקחו עימם לא דק זיכרונות מארץ המנגו מבותרת תעלות־ההשקייה.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 12
בעצם הימים בהם החלו הבריטים לנטוש את תעלת־סואץ, בשלהי , 1954 פרצה מלחמת־השיחרור של הפל״ן.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 63
המצרי הצעיר, שהשקפת־עולמו חושלה בכיס פאלוג׳ה (במצור תחת שליטתם של חיילי צה״ל — מצור שהסתיים בלא כניעה) ,גרם למאורע העיקרי במרחב ב לפינוי שנת ת שי״ד ; חתימת ההסכם תעלת סואץ מכוחות בריטניה, הסכם ש שינה באופן מכריע לרעה את עמדת ישראל, הסכם שמסר לידי מצריים בסים צבאי עצום, וסלל את הדרך לזיון מצריים ושאר מדינות ערב.
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 8
מצפון יכולה מצריים לחסום את תעלת־סואץ בפני הספנות החבשית, כשב שהיא חוסמת אותו בפני הספנות הישראלית.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 47
החווייה הישראלית שכול וכישלון סגן ישי רון נפל בקרב על גדות תעלת סואץ בימי מלחמת ההתשה.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 4
באותו זמן עצמו לחם שרת בשצף קצף נגד המטרה הקדושה ביותר של העם המצרי ושליטיו: שיחדור תעלת סואץ.
גליון 974 (14 ביוני 1956), עמוד 9
סיכוי שמן אחד זחל בחול והצליח לחסום זמנית את תעלת סואץ.
גליון 978 (12 ביולי 1956), עמוד 4
• הודעה ישראלית אחרת תתייחס להסגר המצרי על תעלת סואץ.
גליון 1820 (19 ביולי 1972), עמוד 26
במדינה צ ה״ ל שביתת הגיבור הסיור הממונע התקדם לאיטו, לאורך דרך העפר שמתחת לסוללה, באיזור הצפוני של תעלת סואץ. לפתע, הרים ,סמל איברהים שיבלי, את ידו, עצר כנטוע במקומו.
גליון 1906 (13 במרץ 1974), עמוד 32
היו אלה בני משפחותיהם של חללי אחת מחטיבות השיריון שלחמו ב חזית תעלת-סואץ.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 10
ראשית, העולם כולו התייחס בסלידה למילחמה זו, בגלל התקשרות ישראל עם שתי מעצמות קולוניאליות, שרצו למנוע ממצריים צעד לאומי מוצדק (הלאמת חברת תעלת־סואץ).
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 11
צלאח-על-דין והצלכנים, חופרי תעלת-סואץ ומגיני תל-חי יסתוכ כו כאולם הוועידה כז׳נכה — מפני שהם חיים כתודעת הנפשות הפועלות, ומכוונים את מחשכותיהן.
גליון 1945 (11 בדצמבר 1974), עמוד 17
כדי ישיבתה, כי צה״ל חצה את תעלת־סואץ — ידיעה שהיתה מופרכת לחלוטין, ושגרמה לגל של אופטימיות כוזבת ומסוכנת בדרגים העליונים באחד הרגעים הקשים ביותר של המילחמה.
