חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,886 תוצאות (מציג 5,051 עד 5,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 49
גאווינו המיואש רוצה להצטרף לכמה מבני הכפר, היוצאים לגרמניה כדי להרוויח יותר. בשעה שה צעירים נושאים על כתפיהם פסל של קדוש נוצרי בתהלוכה דתית, הם נאבקים בינם ובין עצמם עם ההחלטה הגורלית, לנסוע או לא, שעה שבפסקול הסרט מתנגשים זה בזה שיר-עם סרדיני ושיר־יין גרמני. עולם חדש. הנסיעה לגרמניה היא בלתי־אפשרית• גאווינו עדיין קטין ואין לו היתר מאביו.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 4
הכנסח ריח גד מ*1 אחת הסצנות הגדולות של התקופה התחוללה במשפט המפורסם שנערך בגרמניה, נגד הקומוניסטים שהואשמו בשרי- פת הרייכסטאג. … מן הפרשה כולה נודף ריח גרמני לא רק מהבחינה האחת. … . * מישרד שנועד לחלץ מגרמניה יהודים בעלי־הון, שישקיעו את כספיהס ב־ארץ־ישראל, כל עוד הדבר ניתן. *** בין הנערים המשחקים בגירסה זו של חסמבה, היה דניאל בלוך, כיום הכתב הפרלמנטרי של דבר.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 25
נוספים, וסמוך יותר לגבול המיזרחי של גרמניה המערבית, כך שתהיה שהות מספקת לערוך ולהפעיל כלי־׳נשק גרעיניים, איסטרטגיים או טאקטיים. … כיום קרוסה ישראל מאד — אם לא הפכה כבר, בפועל- .ממש — להיות השלישית במערב, אחרי ארצות־הב- רית וגרמניה, בעוצמתה הצבאית הקונבנציונלית( .לתורכיה יותר חיילים, יאבל חימושה וציודה נחותים משל ישראל).
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 18
גם כשבאו הגרמנים לברסט־ליטובסק בפעם השניה במאה זו, הפעם תחת דיגלו של היטלר ולפני שמסרו את העיר לסובייטים על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הזכור־לשימצה, גילה האב שוב את אומץ־ליבו. כמזכיר הקהילה הלך אל המפקד הגרמני, תבע מידע על יהודים שנעצרו ורשות לבקרם. בידו היתד, תעודה שהעידה כי פעל כ מתרגם בשרות הצבא הגרמני בימי מילחמת־העולם ה ראשונה.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 12
מאז שנת , 1932 עת עזב את מש רתו כמנהל המחלקה החירורגית בבית״ההו״ לים של עיר מולדתו׳ אשוויגר, גרמניה, ועד היום, כאשר הוא ממלא אותו תפקיד בבית־החולים רוטשילד בחיפה, עברו תחת ידו ואיזמלו אלפי אנשים, במיוחד בתקופת מל חמת העצמאות. … לא היה איפוא כל פלא בדבר, כשנשלחה אל הד״ר, שעל שמו קיימת קרן־סטיפנדיה, תינוקת בת שנתיים מ גבעתיים, שהזדקקה לניתוח־פלאסטי, כדי ל אחות את חיכה השסוע מיום היולדה — תופעה שנקבעה על ידי הפרופיסור הגרמני המפורסם, שוולבה׳ כתחילתה של מחלה חמו רה.
גליון 844 (24 בדצמבר 1953), עמוד 14
יכול לצלם מסיבת חנוכה זו, בגלל חוץ מעברית, מותר נם לנערה נחמדת אלמונית בניל 15— 16 לכתוב בגרמנית או פורטוגזית אל נ׳יננ-י גבוה 844/112 שכבר בניל 17 הוא רצי ני, חובב מוסיקה׳ ומדע. … כרטיס הלוך ושוב לשייע, כדי שהחלוץ ז•׳ דינאמי לא יחסר בשורות הנבחרת הלאומית החלוץ איננו משך שנים, היה אדם גבה קומה וצי גוף ממושקף ובעל אף מאורך, מסתובב על מגרשי הספורט בארץ, רושם, מתווכח נותן הוראות ומחווה דעתו בעברית הרצוצה בעלת המבטא הגרמני. שמו היה קורט בנימין, ולא .היה כמעט ספורטאי בארץ שלא הכירו. קורט נולד בגרמניה לפני 63 שנה, עלה לארץ בהיותו בן ,50 לא לפני שסיים קריירה ספור טאית כהלך למרחקים ארוכים ולאחר מכן עתונאי מנוסה בארצו.
גליון 888 (20 באוקטובר 1954), עמוד 6
כן נתחזק מעמדם של שאר שותפי לונדון המפלגה השמרנית זכתה בבחירות משנה כתוצאה מן הפופולריות של אנתוני אידן, מנצח הועידה, ומעמדו של קונראד אדנואר חזר כמעט לקדמותו בגרמניה. .שמועה חזקה אומרת בי נציג ישראלי כביר יבקר כקרוב כפאקיסטא] ,ינסה לבוא בדברים עם שר־החוץ, זאפרוללה חאן, כדי לרכך את עמדתו האנטי־ישראלית. … אולם משערים כי למעשה יבוא האמרשלד כדי לקבל דו״ח מיוחד על המצב בגבולות מראש־משקיפי או״ם, גנרל בארנס. .המתן להידוק יחסים כין ספרד לכין אחדות מארצות הים התיכון, לאחר שיבקר בקרוב הגנוואליסימו פראנקו בראש שייטת ספרדית בנמלי איטליה, יוון, תורכיה ואולי גם מצריים. • הסדר ביניים כיחסי ישראל־גרמניה יושג, אם תתקבל הצעתו של אחד מאנשי משלחת־חשילומים בקלן להקים נציגות דיפלומטית למחצה בבון.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 19
נושא ההתענינות: דנה אכידר, בתו של יוסף אכידר, שהיד, כראש מספר האטום ניכרת צעירה 9ס>1ן• עתה מתברר כי הסיפור אודות הסופר הפולני מארק (׳היום השמיני בשבוע) חלאסקו, שכאילו נשא את כוכבת הקולנוע ר,גרמניה סוניה זימן לאשר, בחתונה סודית בכנסיה בישראל, הוא מופרך. … הסיבה: דרישות כספיות מופרזות של שחקנים, שכמה מהם דרשו מאה ל״י לערב, והודעתו של אירי זוהר כי יוכל להשתתף בהצגה רק שלושה חדשים מכיוון שעליו לחזור ללימודי הפילוסופיה באוניברסיטה יהודית קורן, שחקנית הקאמרי לשעבר, וכיום כוכבת התיאטרון של העיר דיסלדורף בגרמניה, התארסה לאחרונה עם ישראלי בשם יהושע קופרשטייר, העוסק בהפצת טרנסיסטורים יאפניים.
גליון 836 (29 באוקטובר 1953), עמוד 12
לפי הסיפור הנפוץ ביותר, קרה י המלכה הלבנה החליטה להעניקה מידת־מה של עצמאות לנתיניה הססגוניים י, הר הדבר אחרי שהגרמנים ירדו על המערה שתה להם לבחור לעצמם ממשלה, בתנאי בה שכן המטה הכללי של טיטו, ירו לתושזו לא תתעסק בעדני צבא ויחסי־חוץ. … הם ברחו בעדו, נתקלו ללב ריע במפלגתו של רופא־השיניים, שהבטיח קרב בין הגרמנים ובריגדה פרטיזנית. להם עצמאות והתקדמות. הדוקטור נקרא אחד הגרמנים הכיר במרשאל הלבוש יפה, להרכיב ממשלה.
גליון 830 (17 בספטמבר 1953), עמוד 10
נחום גולדמן הוא האיש שסלל את הדרך למשא־ומתן על השילומים מגרמניה, בשלב הראשון, הסודי ביותר, זמן רב לפני שהעולם שמע לראשונה מפי קונראד אדנואר על נכונות הגרמנים לשלם (ראה אנשי השנה). כשסיים משא־ומתן זה בהצלחה, עלה על דעתו של גולדמן רעיון חדש: אם הצליח לגשר על פני השנאה התהומית בין הגרמנים והיהודים, מדוע לא יעלה בידו לבנות גשר גם על תהום שניה, חשובה הרבה יותר — זו המפרידה בין ישראל והערבים?
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 37
למשל, כאשר הוא כותב על משוררים גרמניים, הוא שוטף אותם בחרפות ובגידופים, וכאשר הוא מזיל את ריריו האינטלקטואלים נוכח אישיותו ה־סיפרותית של אריק בלייר (הלא הוא ג׳ורג׳ אורוול) הוא מתעוור ביודעין מפיסקות אנטישמיות של אורוול, ורואה בו את הלוחם האנטי־קומוניסטי הגדול, שיוכל לשחרר עבורו ריחות גנוזים מתקופת שילטון הצארים. … לכן נראה לי, שהישראלים רואים חוכב אני של פיזיונומיקה יהודית מאז ומתמיד אלא שכאן הוא פוסע על מהמורות מילוליות, היות ובנושא זה של, פיזיונומיקה ״הודית׳ הוא יכול לחלוק דיעות עם אידי אמין וכמה טידוריסטים גרמניים, שהתעניינו באנ טבה ב,פיזיונ(מיקה יהודית׳ וסידרו סלקציה של יהודים. … ״כל המוגבל והפגום,, במאמר של גרודזנסקי מ־ , 1967 העוסק בפרופסור גרשום שלום, מתאר הוא את האבידה התרבותית שמפסיד עם־ישראל (הכוונה לעם הקורא עברית בלבד) על שאינו מסוגל לקרוא את הרצאותיו של הפרוס׳ שלום בגרמנית, וכותב גרודזנסקי בעברית פעם שמעתי אותו >פרופ׳ שלום) אומר דיר אגב, :דבר אחד הייתי ונשארתי עד היום — נציונאליסט־יהודי׳ .דווקא, נציונאליסט׳ במכוון !
גליון 728 (9 באוקטובר 1951), עמוד 13
בשעה שרומל התקרב לארץ נחתם הסכם בין נציגי אצ״ל וצבא צרפת החפשית בדבר הוצאה לפועל של פעולות חבלה בעצמים צבאיים במקרה של פלישה גרמנית. … מלבד היותו בארץ בפעם השנייה (לראשו נה ) 1935 :הוא מצטיין בעוד תכונה היקרה לחלק מן היישוב: מישר, אלמן סרב, למרות כל ההפצרות, להופיע בגרמניה ואוסטריה שלאחר מלחמת העולם השנייה. … ומן הראוי שיוחל בתפקיד זה. * בו הסכים יאיר לתת לצי האיטלקי נ ד ־ סיס בישראל, תמורת הקמת צבא עברי (בפיקוד איטלקי) והבאת עליה המונית משטח הכיבוש הגרמני, באישור האיטלקים. י יי...