חיפוש: מצרים
נמצאו 50,036 תוצאות (מציג 601 עד 625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1770 (3 באוגוסט 1971), עמוד 18
ממשלת ישראל הפצירה בגלוי בבריטים שלא לעזוב את תעלת־סואץ, ותמכה עד הרגע האחרון באופוזיציה הימנית־קיצונית בלונדון( ,״מורדי סואץ״) ,שחלמה עדיין על איספריה והתנגדה לפינוי הבריטים מאדמת מצריים. בקיץ 1954 הושג הסכם בריטי—מצרי, בעידוד האמריקאים. משרד־החוץ האמרי קאי׳ בהנהגת השר ג׳ון פוסטר דאלם, פתח בירח־דבש אמריקאי—מצרי. … כל זה על רקע ההגברה השיטתית של המתיחות לאורך הגבול הישראלי־מצרי).
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 19
אם ירצו, יוכלו המצרים והסורים, להמטיר טילי סקאד לעבר מטרות כמו תל־אביב, חיפה, ירושלים וכל ישוב אחר ב ישראל. … כך, למשל. יכולים המצרים והסורים לנסות ולפתוח את המילחמה באמצעות התקפה אווירית מאסיבית לא על כוחות צה״ל בחזיתות, אלא דווקא על העורף. … מבחינה תיאורטית יש בידי המצרים וה סורים אפשרות לנצל למטרה זו גם כלי- נשק לא קונבנציונאליים.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 27
בילעדי חלוקה זו, לא יכלו מיליוני מצרים להתקיים כיום בשכר שהם מקבלים (כגון 30 לירות מצריות, או 600ל״י, לחודש). … מן החיים הפוליטיים את המדינאים שמילאו תפקידים בימי המישטר המלוכני, שקדם למהפכה, כל מצרי יודע למי הכוונה: פואד סראג־אל־דין, מי שהיה שר בממשלת הוואפד לפני המהפכה, המנהיג הריישמי הקשיש של מיפלגת־הוואפד החדשה, המסונד . … י • יש גם היפך שלישי, המעניק לאופוזיציה המצרית צורה של משולש.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1976), עמוד 10
בקסיגוריה הספציפית של ״מיבצעי־צליחה״ ,היה המיבצע שערכו המצרים, באותה חזית ממש ותישעה ימים קודם לצליחת צה״ל — חשוב, גדול, מודרני, מוצלח והרה־תוצאות, יותר — הרבה יותר — מן המיבצע הצד,״לי (והעובדה, שלעומת האילתוד הצה״לי נדרשו למצרים כמה ישנות הכנה וגם אחריהן לא היו מסוגלים אלא לצלוח, להתקדם קילומטרים ספורים ולהיעצר, איננה רלוונטית לבחינת הצליחות לגופן. … כך, על פי תחושת שלושת הצדדים הנוגעים — ישראל, מצרים והמעצמות המעורבות — וכן בהתאם לקריטריונים שרווחו וקבעו בעניין, גילם 0צב־הסיום של המילחמה, מבחינה איסטרטגית־צבאית ובוודאי איסטרטגית־מדינית ,״ניצחון״ מצרי ו״בישלוך׳ ישראל. לכן, הגם שהמו״מ נערך בק״מ ד,־ 101 שבין סואץ לקהיר, בכל־זאת המצרים הם שהתנהגו ונחשבו — למעשה, גם על-ידינו — כצד המנצח.
גליון 693 (8 בפברואר 1951), עמוד 3
חמש מדינות — מצרים, סוריה, סעודיה, הלבנון ותימן — הצביעו בעד הקמת הועדה וחתמו על חוזה הגנה, שהובא בפני הליגה על ידי מצרים. … הוא הציע, שתוקם ועדה עם שני סוגי חברות: ארבע מדינות חזקות (מצרים, הירדן, סוריה ועיראק) ושלוש פחות חזקות (לבנון, סעודיה ותימן). … גם מצרים תמכה בדרישה זו וביקשה מעיראק, שתקבל מאה אלף פליטים, במקום היהודים, שעלו או עומדים לעלות לישראל.
גליון 692 (1 בפברואר 1951), עמוד 4
שוב ויכוחים סביב בעית פלסטין: מצרים האשימה את הירדן על נסיונות בהתקרבות לישראל. … ״ היתר, קריאת הלעג והאכזבה, שהחלה • נשמעת ברחובות מצרים, נדפסת בדפי עתוניד״ בזמן שצבא ישראל התקדם לקראת סיום המלחמה. … סיפורי הנצחון הלכו יהתפרסמו גם כאשר פסקו הנצחונות, פלוג׳ה הפכה סמל גבורה בעיני המצרים. לא הוסבר כיצד או מדוע, או מתי כותרו כחות מצרים בכיס פלוג׳ה.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 14
מיקטורן לבן, מכנסיים אפורים — גבר מצרי צעיר רגיל לחלוטין. … אין אלה תמונות רשמיות מהסוג שעיטר כל שבוע את דפי היומונים והשבועונים המצרים פדי לפאר ולרומם את נשיא מצריים. … הן פורסמו כדי להמחיש לבני הנוער המצרים כי נאצר אינו פנומן, אלא צעיר אחד מיני רבים, כמו מיליונים אחרים, שהגיע לאן שהגיע בכוח רצונו בלבד.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 18
קשה לדעת מדוע הציבו׳ המצרים פלוגת אנשי קומנדו על האי הקטן הנמצא בשני שליש הדרך משאדם א־שייך, לבסיס ה־ בר 31בעו עו דו אן שעה שהצנחנים מתפזרים על פני הגבעות לתפוס עמדות מול מוצבי הצבא המצרי באי שדואן, חוזרים המסוקים שהנחיתו אותם, לאחר שסיימו בהצלחה את משימתם, חזרה לכיוון סיני. המסוקיס^חחויס \ 1 | 1 1חןן 1 1קבוצת חיילים ישראליים צופה על פני האי שדואן, מייד אחרי הנחיתה מהמסוקים (למעלה) .אחרי איתור מוצב מצרי, פות11 ^1 ^111 5 ) חת חוליית מיקלע קל באש חיפוי לעבר המוצב (צילום למטה) ,שתקיפתו אך זה החלה. … הקרב נטרן בחלקו הדרומי- של האי בלבד, שם התבססו המצרים.
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 34
במסיבה אינטימית שד 700 איש חגג של חלום אייבי בדמות סעד מורת־דא, שגגריר מצרים בישראל, שבא גס הוא. ! 1ץ | ך ן הוא אייבי נתן, שהאמין כבר לפני 15 שנה שצריך לעשות שלום ננס המצרים, וכאשר ראה שאיש לא טס לשם. … אך הוא עשה את שלו: מה שנראה עד לאותו רגע כהרפתקה נאיבית הפך, לפתע, טר־ הפגינו אחמד גומעה, המזכיר הראשון של שגרירות מצרים בישראל ואני־לי חאלינן, הדיפלומטית הפינית הממונה על ענייני בריה״מ בישראל, ששוחחו ביניהם באנגלית.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 57
הוא שירת כאן בתקופת הנסיגה מסיני ועם פרוץ מילחמת הלבנון, היה עד לעליות ולידידות ביחסי ישראל־מצרים בשנים האחרונות. … בין פלאפל מצרי, כוסות משקה מערבי ובורקס ישראלי, עמדו המוזמנים, בחצר של הווילה סיפרו בדיחות וניסו לנחש מי יחליף את גומעה, תהו אם היחסים הצוננים בין ישראל ומצריים יפשירו מעט. היו שניבאו כי הדיפלומט המשופשף יחזור למצריים, יפתור את כל הבעיות השנויות במחלוקת בין הישראלים והמצרים.