חיפוש: מצרים
נמצאו 50,036 תוצאות (מציג 626 עד 650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2266 (4 בפברואר 1981), עמוד 30
כע בור כמה שנים השתתף דיין ב־משא־ומתן למסירת ימית לידי ה מצרים. … דגלים בקאוזיר אילו היה עסקן אחר כלשהו 1111 נוקט תכסיס כזה, היה נקבר תחת איך 7הרגיז את מטר הביקורת והלעג של אמצעי- המיצרים כמיגימום התיקשורת. … ״דגל אש״ף״ .מכאן והלאה הוכיחה ההתפתחות, עד כמה מסובכת הבעייה, כאשר השלום היש־ראלי־מצרי מתנגש עם רצונה של מצריים להשתייך לעולם הערבי.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 42
חסרה הצפיפות העצומה של המוני- אדם, האופיינית למצריים כולה. חסרות הסימטאות הצרות והעקלקלות. … אם זהו חלק ממצריים, הרי זו מצריים מיוחדת־במינה — לא מצריים של קאהיר, לא מצריים של אלכסנדריה, לא מצריים של אל־אוכסור ואסואן. … מימין: חייל של פרעה ; חייל מוסלמי אחרי כיבוש מצריים בידי הערבים; חייל־עבד ממלוכי בסוף ימי־הבינייס; חייל בצבאו של מחזמר עלי, בראשית המאה שעברה ; חייל מצרי בתקופה שבה נחפרה התעלה ; וחייל מודרני.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 3
הערבית של תושבי עיראק שונה לגמרי מן הערבית של מצרים, וערבי פלסטיני איננו יכול להבין מה אומר ערבי מטוניסיה.״ על כן קבעו: המושג ״ערבי״ הוא מושג מזוייף. … הוא הולעט בפרפראות משעשעות על סכסוכים, הפרות־אמונים וקיטרוגים בין שליטי מצרים וסוריה! הוסבר לו כיצד המצרים מבטאים ג, בשעה שיתר הערבים מבטאים ג׳!
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 38
איש־ביטחון מצרי בעל־גוף חוסם בגופו את הכניסה למכונית בפני הנשיא קציר, המנסה להידחק מאחרי גבו. … לבסוף הצליחו שומרי- ראשו של הנשיא אפרים קציר לשכנע את אנשי״הביטחון המצרים להניח לקציר להצטרף למסע. … קופ, המתגאה בכך שתמך בשנים האחרונות בתנועה למען ארץ־ישראל השלמה ונימנה עם מעריציו של ראש הליגה היהודית הרב מאיר כהנא, כיסה השבוע את כל חזית בית־הקפה בדגל מצרי ענק, בישר ללקוחותיו כי הוא תומך בהחזרת ״הרבה שטחים״ לערבים.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 50
איש לא טרח לנקות ולהשאיר את המקום בצורה מכובדת ־תושבים החדשים. … הוא זכר את אלכם מהימים אחרונים שלפני הפינוי. המצרים :או אז לכל אתרי־הנופש כדי לע זות חפיפה עם ישראלים. … עלינו למעלה למושב. מצרים מעטים הסתובבו בשטח, כאילו ב- בארסן מצרי עמד מאחת הדלפק.
גליון 1269 (3 בינואר 1962), עמוד 4
מצרים טרודה במהפכתה הפנימית, ישראל קלטה עלייה גדולה מארצות רבות. … עתוני ישראל הוצפו ידיעות מפי ״כתבים צבאיים״ אלמוניים, שהודיעו כי מצרים העניקה בסיסים לברית־המועצות — תמורת משלוחי־נשק אדירים ואספקת אוניות. … הידיעה המרעישה כי מצרים העניקה בסיסים ימיים לברית־ד,מועצות היכתה גלים בעולם כולו.
גליון 1897 (9 בינואר 1974), עמוד 11
והיה לה גם הסבר הגיוני : ״ישראל מתכוונת לסגת מסיני ולהחזיר גם את אבדרודס לידי המצרים. אז לפחות שהמצרים לא יהגו מהנפט ! … שמועות אחרות היו משוללות יסוד באותה מידה, אחדות מהן סיפרו סיפורים דמיוניים על מבצעי־חבלה של המצרים בשדה הנפט הימי. … המיתקן עצמו הוקם עוד ביימי המצרים על-ידי חברת קופה שהיתה חברה משותפת לחברת הנפט המצרית הממלכתית ולחברת הנפט האיטלקית אג׳י.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 19
אפילו הקו הישיר בין הארמון ׳ובין מרכזי השילטון — מקולקל. גם מצרים בכירים מתפלאים, כשאני מספר להם כי מישלחת זו עדיין נמצאת בעיר. … ״ ..ו״סמאר !המאביה ישראלי המסקרן את המצרים יותר מכל אידם אחר הוא עזר וייצמן. פשוט שיחה רצינית עם מצרי, מכלי ששמו ״וייססאן״ יעלה במוקדם או במאו 11 אין וייצמן, שיהיה כאן אלמוני לפני הצי- שנה, כבש את לב המצרים.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 18
על המיבצר עצמו ניתן להגן משלושה גבהים שונים: מהמסלול המוגבה המקיף את החומה, עליו הציבו המצרים מקלעים ומקלעי נ״מ בקוטר של 37מ״מ; מהחלונות הצרים יחרכי־הירי שבתוך החומה; ומהעמ־דות המבוצרות היטב שעל גג החומה המקיפה את המיבצר משלושה עברים — צפון, מיזרח ודרום. האי מרוחק כארבעה קילומטרים מהגדה המיזרחית של תעלת סואץ, זו המוחזקת בידי צה״ל, ושלושה קילומטרים מהגדה המערבית, המוחזקת בידי המצרים. … בחילופי־האש הארטילריים שהתנהלו עם המצרים ספג האי לא אחת הפגזות כבדות.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 20
הם התפעלו מבעל־ה־מקום, הבדרן יואל שר, ומיד הזמינו אותו להופיע בקאהיר. 91 המצרים באו גם לצפות בלהקת הפנטומימה של שייקח אופיר ויורם בוקר. … לכן צפה בלהקת פולקלור של רקדנים.״ 91 לפני שיצאו ראשי מים־ לגת־העבודה לביקור במצריים, התעניינו המצרים אצל הישראלים מה כדאי לעשות למענם שם, כדי שייהנו מן הביקור, חוץ מפגישותיהם הנפרדות עם הנשיא אנוור אד־סאדאת. אחרי שנמסר להם מה חביב על כל אחד מהם, החליטו המצרים שח״כ אבא אבן ייפגש עם הסופר המצרי תאופיק אל־, ]/1י 1״!
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 19
זמן קצר אחר־כך, בפברואר ,1955 תקפה יחידת־צנחנים ישראלית מחנות־פליטים ומיתקני־צבא מצריים בעזה, הרגה שם עשרות חיילים מצריים. … מה שהוא רצה זה שהבסיסים לא יהיו במצריים. … המצרים השתכנעו כי ישראל מנסה לחתור תחת יחסיה הבינלאומיים של מצריים.
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 18
הוקמו מעוזים בנקודות־מפתח וכאשר ניסו המצרים לקצץ את קצה הפתיל ולדחוף ביתר־שאת את האחיזה הישראלית דרומה, כדי להרחיקה מפורט־פואד, התחוללו קרבות מרים, שהסתיימו בכישלון ה־מיתקפה המצרית. … המצרים דיוזחו, לאחר הפעולה, בי הוא היה מורכב ממיספר זחלמים וטנקים. … הפעולה כולה ארכה שבע דקות. המצרים
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 28
כאשר בוטלה הוועידה, נותרו להם כמים ימים של פנאי. נשיא מצרים הציע לשלושה מן הראשים החשובים ביותר לנצל פנאי זה כדי לשהות בקאהיר תקופה ארוכה יותר. … היה זה חידוש קיצוני במצרים, בעלת החברה השמרנית בכל הנוגע לאשה. … לפני כשלוש שנים הפך הלימוד באוניברסיטות מצרים ללימוד חינם.
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 25
עמאן הפכה מקום־מיקלט לבורחים ממצרים וסוריה — אשר הסנסציוני ביותר מביניהם היה מצרי מפוקפק, שאילץ מטוס־נופשים לנחות בעקבה. … מתנה מפידל. מצרים 1500 פחות* עולה: קונטם ה 1300 .׳ 3הילחכים 9 5 5 5ני״י 4הי לו כי 9 5 5 5ל״׳ * עדל הו דעה חד שה. … אבל את פצצת־המין היו המצרים צריכים לייבא.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 16
שב ת מי ר נציג, איפוא, את השינויים הכרוכים בהיערכות לאורך הקו הירוק, המאפשרים צימצום דרסטי בהיקף הכוחות ש-וקצו לחזית המיצרית: • צה״ל יצליח, גם כנסיבות המחמירות כיותר, לגייס את בוחות־המילואים ולהציבם לאורך הקו הירוק לפני יצירת מגע עם בו חות־היכשה המיצריים. קביעה זו מבוססת על שילוב של שני נתונים חדשים : ראשית — האיום של כוחות־היבשה המיצריים מושהה לפרק־זמן של יממה, לפחות, ושנית — משך הגיוס של כוחות־המילואים מצטמצם, כתוצאה מהתקרבות שטחי ההיערכות למרכזי־האוכלוסיה, וכן כתוצאה מכך שהגיוס כולל כוח־אדם בילבד, כאשר מערכות־הנשק מוצבות בשיטחי ההיערכות עצמם. … מיתקנים אלה כוללים הן כוחות־שריון והן כוחות־חי״ר מעולים, המסוגלים לתגבר את הקו הירוק במונחי זמן של שעות ספורות, ובכל מיקרה — הרבה לפני שהמיצרים יצליחו ליצור איום יבשתי על קו זה.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 28
השלום אינו יכול לפתור את הבעייה הכלכלית במצריים. … בוטרוס בוטרוס-ע׳אלי, שר״המדינה ל־ענייני-חוץ ואחד המוחות הטובים ביותר — --מאח אורי אבנר במצריים (ובמרחב כולו) ,משתדל להסביר לישראלים את משמעותה של עובדה ״בין מיליון־וחצי ושני מיליוני מצרים עובדים בחוץ־לארץ 10 .מיליון מצרים. … זוהי עובדה יומי (המשך בעמוד )30 הפדעווי אופירה ויצחק המצר * למטה: לינדה רמבאום, ראש המדור לעיתונאי חוץ בלישכת־העיתונות הממשלתית.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 6
באותו יום קרה עוד משהו, שעמד להשפיע על גורל המערכה: הצרפתים והאנגלים הגישו אולטימטום למצריים ולישראל, תבעו כי המצרים יפוגו 15 קילומטרים ממערב לתעלה, וכי הישראלים יסוגו 15 קילומטרים ממזרחה. … בדרך חזרה מקטיימד, פגשתי אחד מרמת־גן ששמח להכריז לפני שזו הפעם הראשונה מזה עשר שנים שהוא עובר את עוג׳ה אל- חפיר בכוון מצרים, בפעם האחרונה שעשר, זאת היד, סמל, או רב סמל, בצבא הבריטי, הוא סיפר כיצד היו עומדים במקום מסוים באיסמעיליד, ותופסים סרמס עד גדרה. … חצי ממכוניות השירה היו מצריות ואפשר היה לראות חילים רבים נושאים נשק מצרי אחד פחם, הציע לי קופסת סגריות צרפתיות ״גולואז״ ,הן באמת טובות.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 57
כך גם התמונה האחרונה, מנותקת מכל מסר פוליטי, היכולה להתאים לא רק לסרט על אם מצריה, אלא גם לסרט על אם יהודיה: הגיבור, נער בן ,16 בדרך ללימודי דרמה בפאסאדינה. … במערכון אחר: שני מצרים יושבים בלב המידבר, ליד קופה רושמת. … וכן הדבר ביחס לגרמני .־ עובר־אורח אחד מתרעם וטוען שהוא מצרי, ואז מוכנים השניים לעשות לו הנחה ולגבות ממנו רק חצי מחיר.
גליון 2096 (2 בנובמבר 1977), עמוד 10
לכן, אין לראות כד חידוש בטענה, שצריך הייה לתקוף, לנצח, להשמיד (או להדוף) את המצרים בסיני — כאשר מאמץ זה הוא העיקרי (כמו כ־ 8באוקטובר) .החידוש העקרוני נעוץ דווקא בכך, שמתוכנית ״אבירי־דב״ — כתוכנית מערכתית — כפי שנהגתה וגם כוצעה, נעלם למעשה, לפתע ולראשונה, המאמץ להבסת המצרים כסיני, דאת הכד תלו עתה בצליחה דבכיתור במערב התעלה. … אבל ׳בגיז- חד, ההיא, עוצבות ויחידות הטנקים של צד,״׳ל הן אשר שחקו את המצרים, עד שתש ׳כוחם וינטשו את מיתחמיהם, ב״חווד, הסינית״ ועד חצי ״מיסורי״ ,בעיקר מאפיסת- כוחות. … למרות זיוף הפרופורציות אשר גרמה טראומת ה־ 8באוקטובר, עדיין היתיה התקפה מושפלתומרוכזת שלאוגדת־שיריון ישראלית, כגדר מפה חזקה דיה, לפורר ולהביס כל מה שיבלו המצרים להעמיד מולה. .
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 17
מישהו — מועצת־הביטחון, יארינג, האמריקאים — יבקש את המצרים להמשיך עוד קצת, והם ייעתרו. … להיפך. הסובייטים מעודדים את המצרים להבריז השכם והערב שהפסקת-האש תחלוך כקרוב, שהמלחמה תתחדש במלוא עוצמתה. … זד. לא בוער לאמריקאים. הם רוצים שהמצרים יבינו היטב־היטב שרק אולטימטום אמריקאי יכול לאלץ את ישראל להסכים לחזור לגבולה הקודם, גם במיסגרת הסכם־ שלום.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 5
הרושם שלי הוא שבמצב כזה לא ישראל ולא מצרים לא היו נזקקות למרוץ זיון. … * אתה רוצה לומר שהיו מפסיקים את משלוחי הנשק לערכים? • מצרים עצמה היתה מפסיקה. … כיום גם למלחמה דרושים שני צדדים. מצרים וסוריה אינן רוצות במלחמה.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 17
שכן, ישראל גלעד חינו מזח שנים רבות ידידו ורעו של מיכאל צור, שותפו לניהול העסקים הכושלים שהקים צור, האחראי להס תרת זיופים במאזני הכרות ממשלתיות, בדי לחפות על צור ורעיו. … הכל היו סבורים שצדוק ימנה את גלעד במקום צור, אולם צדוק לא רצה בצור מיספר שניים. … את תפקיד היו״ר מילא גלעד בצורה מוזרה.
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 17
עוד בליל 30*31.10 שקלו המצרים להוריד את השיריון דרומה, על הצנחנים, אבל לבסוף חזרו בהם והוא נע מיזרחה, מן המציבה והלאה, לתוך רדיוס־הפעולה היעיל של חיל- האוויר, שלא איחר לנצל הזדמנות זו. … זו היתה ההזדמנות אשר יצר דיין במו ידיו עבור המצרים להכשיל באמצעותה את מיכצע קדש. … כך, בעוד שמבחינה כמותית יכולנו להעמיד מול 30 מטוסי מיג־ 15 של המצרים 16 מיסטריס (שאר סילונינו היו תת־קוליים, ולא יכלו להתמודד עם המיגיס) ,הרי היחס הכמותי המציאותי הגיע לכדי 1:5או יותר לטו בת המיגיס.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 25
ואני שואל: האם עלינו לחזק את האגף הקיצוני ביותר בנוצרים, את הפשיזם המצרי, את חסידי ״פלסטין השלימה״ כמצרים -או עלינו לפעול בדי לחזק את האגף המתוו. … כשם שחבר־הכנסת תמיר שואל מה ההבדל בין רמאללה ונצרת, במגמה לספח את רמאללה, כך יש במצרים אנשים השואלים את אותה שאלה בצורה הפוכה: מה ההבדל בין נצרת ורמאללה, במגמה לחסל את ישראל. … ונכון גם ההיפך: כל ירי מצרי ניפשע מעבר לתעלה מפגיז לא רק את חיילי צה״ל, אלא גם את כוחות־השלום בישראל, ועושה את מלאכתם של חסידי הסיפוח, מאמיני ״גזירת״ מלחמת־הנצח.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 3
״הרגע הדרמתי השני היה בעת ביקור שערכנו בבית־חולים צבאי מצרי. פתאום נכנסה לחדר קצינת־רפואה מצריה, ש פרצה בבכי כששמעה שאנחנו מישראל. … ״פתאום הרגשתי את חוסר הטעם בכל הבירבורים האלה שנשמעו תמיד אצלנו על כך שבעיני המצרים אין ערך לחיי- אדם ושלא איכפת להם כמה מחייליהם נהרגים במלחמות.
