חיפוש: עיראק
נמצאו 3,130 תוצאות (מציג 776 עד 800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 48
193ז מצד אחד החל המיזרח־התיכון עולה על דרך של עצמאות. עיראק, סוריה ולבנון, עדב־הסעודית, וגם מצ ריים. … ב־ 1937 הוא ברח לסוריה, משם לעיראק, וכאשר דוכא מרד ראשיד עלי אל-כילאני הוא ברח לאיראן. … ״עבדאללה נטה לגמור א ת העניין״ • מי תמך כפשרה כין היהודים והערכים כארץ־ישראל ז היו מנהיגים כאלה, כמו נוקראשי פחה במצריים ואחרים בעיראק.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 11
הוא יצא מנצח ממערכת סואץ־סיני, בעיראק התחוללה מהפכה לאומית, סוריה התאחדה עם מצריים. … ההגיון חייב אותו לשמור על שיתוף־ הפעולה עם עיראק המהפכנית, לרכז בינתיים את כל הכוחות לסילוק סוכני האימפריאליזם בירדן ובשאר ארצות־ערב. … אך הוא החזיק בעיראק ויצר כוח נגדי לרע״ם• בקצה השני של המרחב התנגד ח 3יכ בורגיבה, הפרו־מערבי, באופן עקבי לכל פעולות המנהיג המצרי הניטראליסטי, חסם את דרכו מזרחה.
גליון 900 (13 בינואר 1955), עמוד 7
הוא רק גילה כ־ שראל רחוקה מגבולות תורי כיה — וכי עיראק קרובה עד מאד. … מה הטעם לבצר את הגבול המזרחי, כך עלה על דעתם, אב הרוסים יכולים בקלות לעקוף את תורכיה׳ לחדור דרך פ־ם ועיראק, להתקיף את תורכיה מן הדרוב, הבטן הבלתי־מוגנתז ואיך תתקיים תורכיה, אם המרחב כולו יפול לידי אויבה י .ס תי מ ת ־ ה חו ר. אחרי כריתת ההסכם עם פאקיסטאן השתדלה תורכיה לסתום את החור בין שתי המדינות, לצרף את פרס ועיראק, ואחריהן את סוריה ומצריים, למערכת הצבאית המערב־ת.
גליון 870 (24 ביוני 1954), עמוד 8
האשמה העיקרית: בניגוד להוראות משרד־החוץ הישראלי, לא עשה אבן דבר כדי להזעיק את דעת־הקהל היהודית באמריקה נגד משלוח הנשק לעיראק והקו האנטי־ישראלי החדש של הנוי ביירוד. … אבן, הרחוק ממגדלי ירושלים והקרוב למגרדי־השחקים של ניו־יורק, חשב כי בכלל אי־אפשר להתנגד למשלוח נשק לעיראק. כי עיראק היא חלק מחזית המערב נגד ברית־המועצות.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 98
׳את זה הביא לנו המדע, מכונות־יריח ומרגמות לקראת סיום החלק הרביעי של הסיפור מספר לינד את סיפורו של חנן מאלינק מול מצודת עיראק סואידן :״כצל־בל־הות מזדקרת בבואת המצודה לפני עי נינו כלילות. … ״אולם חנן אדגר מאלינק לא חזר עוד מההתקפה על מבצר עיראק־סואידן ולא הוסיף עוד לכתוב מכתבים.״ לא ניזקקו לתיאורים המאוד־ריאליסטיים של צעיר, שהתעלה עליהם בכישרונו.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 60
ספריי ת ה כנ ס ת כבי תכסא ציבורי בעיית הצד השרש אם יש משהו שמדאיג אותי באמת, זה לא הבחירות בארצות-הברית, זה לא מילחמת עיראק — איראן, זה לא מחירי הנפט ואפילו לא מחירי הלחם, אלא מצבנו הכלכלי. … הגרם בחזית שנחו מאיתנו אולי אני טועה, אבל ההרגשה שלי זה שבזמן האחרון עשתה ממשלת ישראל ישיבה חשובה מאוד שדנה בהשלכות של מילחמת עיראק — איראן על מצבנו• אחרי שראש־הממשלה התלונן על זה שהוא כבר שבועיים ימים לא מופיע בעמוד הראשון של שום עיתון רציני בעולם, בגלל המילחמה הזאת, ואת התמונה שלו בעיתונים האלה הוא כבר שכח מתי ראה בפעם האחרונה, צץ לשר- התחבורה מר לנדאו רעיון מבריק: לא רק שהמילחמה ההיא מוכיחה לגויים שלא ישראל היא הגורם לאי-יציבות ב- איזור, אלא גם שבגלל המילחמה הזאת הגויים בכלל שכחו שאנחנו קיימים, ועכשיו אפשר לעשות מה שרוצים.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 2
כשליחות המחתרת לפי מיטב ידיעותי וזכרוני זהים ראשי המחתרת בעיראק, עליהם אתם כותבים בסדרת סאמריכם (העולם הזה 1088 והלאה) עם אותו עתון עיראקי, היחידי אשר הנן עלי בשנת 1949 כאשר הותקפתי על־ידי ה־ עתונות המקומית. … יש לציין שאנשים אלה •עמדו לימין היהודים העיראקיים כל הזמן, דבר אשר טניעני להאמין ולבטוח בכוונותיהם הטובות. … האחראים להכשלת ה־משא־ומחן עם מורדי עיראק חייבים לתת את הדין, אבל המענין הוא בעובדה שאלה לא נקפו מעולם אצבע לפעול למען שלום ישראל-ערב, בנלל סיבות אישיות ועדתיות.
גליון 1199 (14 בספטמבר 1960), עמוד 22
זמיר, משורר צעיר בשנות העשרים של חייו, מיוצאי עולי עיראק, הצליח במקום בו נכשלו עשרות מלחכי־פינכה ומקלמסים־ מטעם, העלה על הכתוב קובץ של שירים הומאניסטיים, פשוטי־הבעה, מבלי להסתבך במגמתיות מחד ובאמירתיות־מפוצצת מאידך• על אף ריחוקו מזרמי־הפיוט המודרניים, הימנעו מלבוא בשערי שירה אסוציאטיבית אמיתית או שירה סמלית משולבת־רבדים, מצליח זמיר, שיצירתו מזכירה את פייטני המאה ה־ 19 האירופיים, לעורר הד אצל הקורא — ואף אצל הקורא האינטלקטואלי.
גליון 1122 (1 באפריל 1959), עמוד 8
התקהלות העתונאים מסביב למלכה אך לא מי שמהווה משהו נסגר ונפתח בלחיצה קלה נע על גלגלים נש להעברה פרימה (המשך מעמוד )6 לך דגור יעל ביצי־הוזלומות /כתרנגולת חולת־הזיות / .עיראק חופשית לתימה תצעדו השבוע, בזמן שניסה למכור את גליונות השבועון הקומוניסטי אל־איתיחאד בו פורסם שירו, בחוצות נצרת, זכה המשורר הנלהב בשכר־סופרים מהדהד: שתי סטירות־לחי מידיו של אחד ממנהיגי הלאומנים במקום.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 26
יום הולדתו ה־ 80 של פרופסור הרמן צונדק, רופא ירושלמי ותיק (לב, חילוף־חומרים ומנהל לשעבר של בית־החולים ביקור־חולים ואחד מארבעת האחים צונדק, הפרופסורים־הרופאים (האחרים: מקם, ברנרד, גיאורג) יליד־גרמניה צונדק טיפל בשעתו בקנצלרים גרמניים (חרמן מילר, קורט פון־שלייכר) ובבני משפחות המלכות של מצרים, עיראק ועבר־הירדן וכמובן באישים ארצישראליים כרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק וחותם מגילת־העצמאות (ושר־הדתות הראשון) הרב יהודה לייב מימון.