חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 7,010 תוצאות (מציג 1,051 עד 1,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1450 (23 ביוני 1965), עמוד 3
העולם שמואל מינצר, אף על פי בן ולמרות הבל עורך־דין, פתח־תקווה למרות כל ההשמצות שלכם, אתן קולי ביום הבחירות בעד אדריכל המדינה, דויד בן־גוריון, וכל הביצועיסטים שלו. … טוב אתם עושים כשאתם מזהירים אותו מפני יוסף, שנשאר בממשלה כסוכן בן־גוריון. אך מסכנה אחת אתם מתעלמים. כל זמן שאשכול צריך להילחם באנשי בן־גוריון בתוך מסגרת משותפת, כמו ממשלה או 5זפ- לגה, הוא יכול להעמיד טענה נגדית מול כל טענה שלהם, פתרון נגדי לכל פתרון שלהם, ובכלל, לפתח במשך הזמן גישה פוליטית אדמליה שונה משלהם, שתהיה לא־בטחוניס־טית ולא־ביצועיסטית.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 20
ולבון ועד דיין ופרס שוהביטחוו צריו לשלוט על צה ל אז ומתמיד יהיה מוסכם, על דעת כל המכירים את מערכת־הביטחון — ומכירים בהכרח ליישר את עיוותיה, למלא את החסר בת ולהפכה מערכת מודרנית, הראוידדלשמה — כי הסיכוי היחידי לחולל את השינויים הנחוצים טמון במהפך פוליטי: השילטון המסורתי (של מפא״י לגילגוליה) היה כה ״מחוייב״ וקשור למערכת בצורתה הנוכחית, כפי שהורישה בן־גוריון, עד שלא העז איש לומר כי מה שעשה אותו ״אב־מייסד״ הוא דבר גרוע מיסודו. … ביודעין או שלא־ביודעין, חיקה דיין כך את דויד בן־ גוריון — שהיה לא רק אייסטרטג גרוע מאין־כמותיו, אלא לא הבין בין ימינו לשמאלו בעסקי־צבא. … בן־גוריון יכול היה לשנות בצבא מה שרצה, אבל רק מפני סמכותייותו; וחבל שבמילחמת־העולם הראשונה היה טוראי ולא קולונל.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 13
לקראת יום־העצמאזת וסיח[ הסידדה: הדמעות של מנהיג ההגנה לא צולמו<,וו קולו החנוק הוקלט ־ עדני עדך את הפרק על מילחמת־העצמאוו 1־ ידיו השמיע החנית מחרידה - איוך חובר הימנון ..עמוד האש״ ־ מאחד׳ הקלעים של הסידרה בן־גוריון יודע כי זו שאלה של ״עכשיו או לעולם לא״ .ב־ 15 במאי הוא. … דאגתו העיקרית של דויד בן־גוריון היא אחת ויחידה; מה יקרה ב־ 15 במאי, עם עזיבת הבריטים את הארץ, כאשר מכל עבר יפלשו לארץ הצבאות הסדירים של מדינות־ערב, בעזרת השריון, הארטילריה והמטוסים שלהם. … יגאל לוסין :״באחד מהיומנים, ה מתארים את ד,שימחה שבאה על הישוב היהודי אחרי החלטת כ״ט בנובמבר, היה להעשיר את ר,סידרה.״ עם פרוץ המאורעות נתן דויד בן־גוריון, שכיהן אז כיו״ר הנהלת הסוכנות היהודית, הוראה שקבעה: אין לפנות שום נקודת־יישוב, אפילו החזקתה אינה מתקבלת על
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 17
הרמתי את הראש וראיתי ישר מולי את הפנים של פולה בן־גוריון. היא אוהב בעולם. … הונח אחותה היתה החופה השנייה בערב וכיהן בה רב־השכונות של תל־אביב, הרב יצחק ידידיה פרנקל, ממנו גנבה את ההצגה פולה בן־גוריון (מימין) ,שהסירה את ההינומה מפניה של אחרונה על־מנת להיווכח ביופייה. … ״אחרי זה היא התחילה לדבר עם כל מיני אנשים מסביב, ואז שמעתי את קולו של בן־גוריון אומר לה, :תשתקי! תשתקי!
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 69
זמן רב התייסרה על כך שנאותה — מתוך נאמנות בל- תי־מסוייגת לבן־גוריון — לשמש מכשיר לסילוקו של משה שרת מראשות הממשלה וממישרד־החוץ, והנה זכתה בתמורה ביחס משפיל מצד מישרד־הביטחון, שבראשות בן־גוריון והטנכ״ל שלו, שימעון פרס. … גולדה נשבעה לעזוב את תפ קידה והודיעה על־כך לבן־גוריון, אך הלה סירב לשחררה. … הצמרת הוותיקה, מצידה, זעמה על ההדלפות המכוונות של ״מקו רבי בן־גוריון״ ,אשר ניבאו חי- לופי־מישמרות קרובים בהנהגת המדינה, דהיינו סילוקם הקרוב של הוותיקים מעמדותיהם.
גליון 1350 (24 ביולי 1963), עמוד 8
לוי אשכול השיב להם בנאום נירגש, כי זכותו של בן־גוריון — כזכות כל שר אחר — לשכור כל חוקר הנראה לו, לאסוף חומר עבורו. … ואז באה ההשאלה האחרונה. הפעם פנה דויד בן־גוריון בעצמו אל עורך דבר, בבקשה שישאיל לו את חגי אשד. על איש הלח״י לשעבר, שהצטיין כאנטי־לבוניסט ב־ פיזמונאי מנו סי( מ ר כז) ביג בן והתיק ימי הפרשה, הוטל לאסוף את כל החומר האפשרי על פרשת לבון, כולל חומר שלא הוגש אפילו ל״ועדת־ד,שיבער,״ ,עליה הוטל בזמנה לחקור בפרשה, כדי לתת בידי בן• גוריון נשק חדש לאיים בו על זקני מפא״י.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 9
ך • דרכו הארוכה של בן־גוריון לא חס על הרבה אנשים ושרת, לבון ואשכול הם רק שלושה שעמדו בדרכו ונפגעו. אך היו לו גם שעות של רצון, בהן ידע להגיד, למשל, על יריבו הגדול, וייצמן, בסוף ימיו: האמת היא, כמובן, שבמידה רבה, לטובה ולרעה, בן־גוריון הוא שעשה את המדינה, ולא רק זאת, אלא שעשה בה, במשך 15 שנותיה הראשונות, כל מה שרצה.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 14
מיד אחרי שהצליח לאסוף כמה אלפי דולארים מתעשיינים יהודים, מיהר לבון לתרום 10 אלפים דולאר מכסף זה לקרן השביתה של איגוד פועלי־הפלדה השובתים בארצות־הברית בעת ראיון שהעניקה השבוע פולה בן־גוריון לאחד הכתבים על טיולה בריביירה, בו גילתה בין השאר כי בצרפת פיטרה את המבשלת, והחליטה לבשל בעצמה לכל האנשים שהיו בבית ״כדי שלבן־גוריון יהיה טוב,״ נכנס לחדר מזכירו של ראש הממשלה והתעניין לדעת מי הוא הכתב. התרעמה עליו פולה, בפנותה לעתונאי :״אל תגיד לו. בן־גוריון לא הבוס שלי ואני לא צריכה שיהיה לי בוס נשיא המדינה יצחק בן־צבי ורעיתו, אינם מרבים לבקר בבתי־קולנוע.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 20
כמו זו המראה צוללת, שמפקדה ועשר הדמויות על סיפונה הם רוסים, ורק מלח אוחז מטאטא הוא מצרי, ומתחתה וביתרת: את דויד בן־גוריון. … ״זה לא שינה שום דבר,״ השיב, ״המשכתי לחשוב על בן־גוריון בדיוק כפי שחשבתי עליו קודם לכן. ובכלל, הסתבר לי שבן־גוריון מחשיב קאריקאטורית הרבה פחות מעוזריו.״ עד כמה מעריכים עוזרים אלה את הקא- ריקטורה בכלל, וזו של רענן בפרט, יכולה אולי ללמד העובדה, כי החודש תיפתח ב־ניו־יורק תערוכה של ציוריו, בחסותו של משרד־החוץ הישראלי.
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 13
על סמך הבטחה זו, קבע שמעון פרם ישיבה דחופה בביתו, אליה הוזמנו כל ראשי רפ״י לשעבר, פרט לדויד בן־גוריון ויוסף אלמוגי. … והוא לא נראה משוכנע מספיק מתוצאות הסקר, המישלחת לשדה בוסר אחת מבן־גוריון: המוכן הוא לעמוד בראש רשימה של רפ״י־אם תהיה פלישה מן המערן? … בתמונה: שניים מחברי המישלחת, ח״ב מטילדה >ז •וח״ב מרדכי •בן־פורת, עם בן־גוריון.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 25
כדי להכשיר את הקרקע לקואליציה הבאה, שתכלול כנראה את הדתיים, נקט דויד בן־גוריון בטכסים מחוכם: הוא פנה אל חכמי־ישראל, כדי שיביעו דעה. … בן־גוריון נראה כמקבל את הכרעת אנשי־הדת בעניני המדינה, ביטל את הנחיות־הרישום של השנה שעברה. התקפת־הנגד הגדולה של בן־גוריון על המונופוליזם הדתי של המפלגות הדתיות נתנה לתשי״ט את איש-הדת: הרב יעקוב משה טולידאני, שנתמנה כשר־הדתות.
גליון 1195 (17 באוגוסט 1960), עמוד 7
נאשר הבריז דויד בן־ גוריון:־ ״לא הניגוד בין המזרח והמערב, שקוראים לו בשם המלחמה הקרה, אלא הפער החומרי והתרבותי שבין העמים העשירים ור,מפותחים לבין העמים העניים והנחשלים, הוא המהווה הבעיה החמורה והרת־הסכנות הגדולה בימינו,״ נדו נציגי העמים מן הסוג השד בראשם, כהסכמה. … עם התוכנית ביו פנה לבן־ על ניפאל, ושל ישראל של במרכז יושבת רעייתו פולה בן־גוריון, ומשמאל ראש ממשלח ני• בה גוריון ולגולדה מאיר, ושניהם תמכו במת הכבוד. … שהושאל במיוחד מחברת השילומים ; ו־פולה בן־גוריון נתנה אישית את האוקיי ביד דוחו כלפיהם.
גליון 774 (28 באוגוסט 1952), עמוד 6
אולם כשהחליט בן־גוריון להפסיק את הפעולות ״זמוית״ עד לקונגרס הציוני, בסוף ,1946 התפטר סנה. … השלישיה בן־גוריון־דורי־ידין הפכה את האסכולה הארתודוכסית לקובעת, צימצמה את השפעת הפלמ״ח. … כמה חודשים אחרי פיטוריו כרמטכ״ל באה ההתנגשות הגדולה עם דוד בן־גוריון. המצב בארץ הלך והחמיר, ההגנה החליטה להקים חטיבות.
גליון 748 (28 בפברואר 1952), עמוד 3
כששלטון בן־גוריון נראה פשרני, נטול אומץ־לב והססני, היתד, זאת התנועה לאחדות העבודה שכבשה את הנוער, הכריחה את ההנהגה להקים את תנועת המרי. … אחרים האמינו שדוד בן־גוריון הציע לאחדים ממנהיגי מפ״ם הימניים לה־כנס לממשלה. … סיבת מרדם: התנגדות להשתלטות דוד בן־ גוריון על המפלגה, ונטייתו של ברל כצ־נלסון להתפשר עמו.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 6
כשהגיע הענין לשולחן הממשלה, קיבל בן־גוריון על עצמו אחריות מלאה, טען שאין הוא חייב לקבל שום אישור לפעולה מסוג זה מהשרים האחרים. בויכוח החריף התבלטו מייד שתי גישות : • גישת בן־גוריון, שטען כי הממשלה רשאית לקבוע רק קווים כלליים, וכי שרד,בטחון לבדו. … בן־גוריון הסכים שכדאי לו במקרים כאלה להתיעץ גם עם שר־החוץ, כדי לדאוג לתיאום המיבצע עם הפעולות המדיניות. * גישת הרוב, שדרש כי על כל פעולה חייבת הממשלה כולה להחליט, מאחר שכל פעולה צבאית עלולה לגרור אחריה תוצאות הקובעות את גורל המדינה שרי הקואליציה לא הסתירו את דעתם שאחרת אין כל טעם לישיבתם בממשלה — כי לא יישאר לממשלה שום תפקיד אלא לומר אמן אחרי מיב־צעי בי.