חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 7,010 תוצאות (מציג 1,526 עד 1,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 12
היא נולדה עם הרעיון עצמו במוחו של הרצל, והיא היתה אבן־הפינה הבלתי־משתנה בתפיסתו של דויד בן־גוריון. שהיה גם מבחינה זו ״אדריכל־המדינה.״ בן־גוריון לא טרח מעולם להסתיר את סלידתו מפני כל דבר ערבי, המשתקפת היטב בתיאור היום הראשון שלו בארץ. … מכאן הציווי המוחלט שהנחיל בן־גוריון לתלמידיו: שעל ישראל לקיים בכל מחיר ברית עם מעצמה מערבית נגד הערבים.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 28
.״ אולי כדאי להזכיר כאן שגיליתי אז כמה נסיונות אחרים של עבד־אל־נאצר להיפגש עם שרת, ובעיקר את הפרשה הבאה: כמה חודשים לפני מיבצע־סיני, זמן קצר אחרי שמשה שרת גורש על־ידי בן־גוריון ממישרד החוץ, שלח השליט המצרי שליח דיפלומטי בכיר לפאריס, כדי להכין פגישה גינו ובין שרת. … יתר על כן, בגלל מריבותיו עם בן־גוריון, אשר הדים מהן הגיעו לארצות־ערב, נוצר הרושם כאילו הוא חולק על המדיניות האנטי־ערבית של בן־גוריון, וכי הוא מייצג מדיניות אחרת.
גליון 1768 (20 ביולי 1971), עמוד 19
מה שמותר היה לומר על לבון, אסור כנראה לומר על דוד בן- גוריון, דיין, אשכול, או גולדה. … אפילו אם יצא מישהו מתוך הנחה שפעולת עזה בפברואר 1955 נועדה לסלול את הדרו לשובו של בן־גוריון לראשות הממ שלה, האם קיים באיזה שהוא מקום מיס- מך או פרוטוקול של ישיבה בו נאמר: ״אנו מתכוונים בפעולה זו לסלק את שרת עוסקים במחקרים של מדיניות סין וב פרשנות פומבית של מדיניותה, מבלי ש יהיה קיים בידם אף מיסמך אוטנטי אחד, ובכל זאת אין מסקנותיהם מופרכות. … בתקופות שלאחר מכן, בשובו של בן- גוריון, בזמנו של אשכול ועתה בתקופתה של הגברת מאיר, נתמסד מנגנון קבלת ההחלטות ושאלת הערכת האפקט היתד, נושא לדיון ממוסד בממשלה רחבה, על פי קונסנזוס המקובל במידה ניכרת על הכל• מאידך גיסא הוסיפו להתקיים גם ב תקופות הללו קבוצות שניתן לכנות אותן בפשטנות ״ניצים״ ו״יונים״ בממשלה ו בקרב העלית הפוליטית כולה והללו הו סיפו להעריך את האפקט המשוער של פעולות התגמול על פי השקפותיהם הבסיסיות הללו.
גליון 1192 (27 ביולי 1960), עמוד 5
הוא ביקש לשכנע אותי כי א ן כל סיכוי למנוע את קבלת חוק הבחירות האיזוריות המבניות, המוצע על ידי דויד בן־גוריון. דבריו היו מעשיים, ישר לענין. … מי יבול להבריז: אינני מובן שאזרחי ישראל עצמם שונאים את בגין יותר מאשר את בן־גוריון. שנאתם תהיה בת־בריתנו. … לא נצטרך לדאוג מה יהיה אחרי בן־גוריון. ״אתה רואה, ידידי? הכל בטוח, הכל מוגמר.
גליון 1169 (17 בפברואר 1960), עמוד 4
הבוס שלהם, דויד בן־גוריון יקבל 1018.640 לירות לחודש, מלבד דמי- ייצוג ותוספת־יוקר. … אחרי גל האנטישמיות בגרמניה, היה דויד בן־גוריון זקוק להוכחה כל־שהיא שרוב הגרמנים טובים, לכן מותר לספק להם פגזי מרגמות ישראליים. … לכן מיהר דויד בן־גוריון להשיב תשובה לבבית :״מחאתו תחזק את הכוחות הלוחמים נגד תחית הרעה,״ כתב ראש־המכד שלה .
גליון 1122 (1 באפריל 1959), עמוד 7
יתר על כן, באורח מוזר נודעה החלטה זו דווקא לפולה בן־ גוריון, הסבתא שאינה לכאורה מתווכת בין התלמיד בן־אליעזר לבין הנהלת הטכניון. … טענו החוגים המסתוריים :״לא היתד, כל התערבות העומדת בניגוד לחוק ולא היה כל לחץ למען קבלת יריב לטכניון.״ איש לא טען שהתערבותה של פולה בן־גוריון היתר . … אין כל סיבה סבירה אחרת להעדפה זו, אלא ידיעת כל הנוגעים בדבר כי הוא נכדו של דויד בן־גוריון, וכי רעית שר־הבטחון דואגת לשלומו.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 5
הנער בן ה ,14-שנולד בפלונסק, פולין, נודע אחר כך בשם דויד בן־גוריון, מחלוצי דד עליה השניה וממנהיגי היישוב, ראש־הממשלה הראשון של מדינת ישראל … דויד בן- גוריון מכריז :״עתידנו אינו תלוי במה שייאמרו הגויים, אלא במה שיעשו היהודים.״ ס־בזרו של כ כר גליד אל תהרשו את ביתנו ! … — 19.4הדוקטור קונראד אדנואר, הקנצלר הראשון של (בשנים המערבית גרמניה .)1963—1949 מת בגיל .91 ני הל מדיניות של פיוס כלפי העם היהודי, קשר קשרי-ידי- דות עם דויד בן־גוריון ודחף למימוש הסכם השילומים. 1971 — 21.4סגן ראש״הממשלה ושר־החינוך, יגאל אלון, נפגש בוושינגטון עם שר־החוץ הא מריקאי, ויליאם רוג׳רם, ודן עמו בשאלות הקשורות בפתי חתה האפשרית של תעלת סואץ. 1977 — 17.4קנס בסך 250 אלף לירות הוטל על לאה רבין, רעייתו של מי שהיה ראש- הממשלה, יצחק רבין, בגין החזקת חשבון דולרים בבנק אמריקאי בוושינגטון, בניגוד לחוק הישראלי.
גליון 2044 (3 בנובמבר 1976), עמוד 21
רק דויד בן־גוריון זכה, לפני אצ״ג, שהכנסת תערוך לכבודו ישיבה חגיגית. אבל בן־גוריון היה ראש־ממשלה וחבר הכנסת מאז הקמתה, שלא לדבר על תרומותיו בשאר המישורים של החיים המדיניים. … ב־ 1961 קבע אצ״ג :״כל מישטר דמו- קראטי שלא־במקומו ושלא-בזמנו ושלא- בעם-כתיקונו אינו אלא סכנה מוחלטת ל קיום העם והמדינה ...כל זמן שלא יבוטל העולם הז ה 2044 על-ידי מר בן־גוריון, ראש־הממשלה היום, וחבר מיטב עוזריו, מישטר ה,דמוקראטיה׳ הזאת שמשמעותה אנארכיה — מכל ה בחינות — אין מוצא לשום שינוי.
גליון 2399 (24 באוגוסט 1983), עמוד 51
העוסקת בארבעה ימים מתוך חייו של אולימפיאדת לום־אנג׳לס, שתיערך בקיץ ראש־הממשלה הראשון, דויד בן־גוריון, הבא. תשאיר את המירקע חשוף לפרשנות בסג׳רה. … העיר על כך אחד מוותיקי הטלוויזיה ,״הייתי רוצה לראות בטלוויזיה הישראלית דראמה העוסקת בארבעה ימים מתוך חיי דויד בן־גוריון, אבל לא את הימים שכיימול מצלם, אלא את ארבעת ימי אלטלנה. בסרט שכזה יוכלו הצופים לראות עימות בין בן־גוריון למנחם בגין, וזה עשוי לחסוך, לפחות מערכת בחירות אחת מסתבר שהמראיין מני פאר העביר את אורחיו מהתוכנית שעה טובה בטלוויזיה לתוכנית רדיו בעלת הכותרת אולפן קיץ עם מני פאר ואורחיו.
גליון 1127 (6 במאי 1959), עמוד 13
כשורת הצועדי־ם חפכובדיס הפגנת הקומוניסטים בנצרת* למען בן־גוריון ועבד אל־נאצר הלך חבר המועצה המקומית אמין ג׳רג׳ורה, לבוש חליפה אלגנטית, וקרא מתוך נייר סיסמאות על ״זכות ההגדרה העצמית לערביי פלסטין! … תזכיר ה א מי פיו ד הציוני פולחן האישיות העצמית של דויד בן־גוריון עורר השבוע הדים נזעמים מימין ומשמאל. … בינתיים הופיע הספר, הכולל את דברי בן־גוריון במלואם.
גליון 883 (23 בספטמבר 1954), עמוד 8
מובהק, המרה לא פעם את פי מנגנון־המפלגה בהתאם להוראות בן־גוריון. … כמה דקות לפני שנפתחה הישיבה הופיע משדה־בוקר החבר החשוב ביותר, לבוש חאקי, דוד בן־גוריון: ישיבה זו ותוצאותיה היו עלולות להכריע אם ומתי יחזור בי ג׳י. … בן־גוריון לא המתין לתורו להשיב, פרץ בקריאת־ביניים : ״זן תלוי מי יסמן את האיזורים.״ וכששאל אחר מה יהיד, על תל־אביב, בה עלולים הצ״כ לזכות ברוב, ענה בן־גוריון כי כבר השיב על כך בקריאת הביניים הקודמת שלו.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 72
במלים אחרות, האמת שמנהיג צריך ויבול להגיד לעם, העשיה שהוא צריך לקרוא את העם אליה, והתיקווה שהוא אמור לתת לו אינן יכולות להיות אן ורק דברים שבשרירות לב; עליהן לתאום את הנסיבות ואת מצב־הרוח הלאומי בזמן שבו מדובר, עליהן לעלות בקנה אחד עם תמימות- דעים לאומית, שלפעמים, באורח טיסתורי כלשהו, היא קיימת, ולעתים פשוט בלתי-אפשרית• אם נחזור מיצחק נבון אל מורו״ורבו דויד בן־גוריון, נמצא בי הכללים שהמנהיג הכריזמטי הצביע עליהם לפני העם ניתנו בנסיבות מסויימות מאוד, שהכשירו את העם לדגול בהם באילו נאמרו מפי בל אזרח ואזרח: הימים היו ימי הקמת המדינה. … ״ ואומנם, אפילו אותו דויד בן־גוריון גופא התקשה למדי לשלוט בכלליו, או אם תרצו בעם, ככל שמצב החרום התפוגג, שהרי מהי האמת האמיתית, באשר אמת החרדה הקיומית אינה מצופפת את העדר האנושי עד שהכל פועלים שכם אחד כאיש אחד? … עד רגע כתיבת שורות אלה לא נסתמנה מנהיגות שכזאת במחנות בן־גוריון ואנטי״בן-גוריון לגווניהם.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 62
. ^ בן־גוריון טוב ודע בימים אלה היה לדויד בן־גוריון יום־הולדת, וגם יצא לאור הכרך השני של הביוגראפיה המונומנטאלית שלו מאת שבתי טבת (במי שהכין בשבילו ובשביל כל ביוגראף רציני של ב״ג חומר־גלם ניכר בדמות יומן משה שרת, אני מאחל לשבתי טבת לצמצם את רווחי השנים בין ברך לברך, שכן ברי כי רק עכשיו הוא נכנס להתמודדות האמיתית עם נושאו), ובהזדמנויות חגיגיות אלה נאמרו על האיש דברים רבים, חלקם תפלים ממחלקת החסידות השוטה (לרבות איזו רשימת קילוס נושנה מאת מזכירו יצחק נבון שגירד ״דבר״ מאי״שם) וחלקם מאירי עיניים. פה רצוני רק להעיר, כי מי שבא לפאר ולרומם ולשבח את דויד בן־גוריון במנהיג מורם מעם ובו׳ ,ולתבל פל זאת בגעגועים לימי בן־גוריון הטובים החם, חייב לדעת שהבן־ אדם — ובן״גוריון היה בן־אדם — אינו שמש המאירה בשווה ומחממת בשווה מכל צדדיה, אלא ירח.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 4
ח״כ יגאל אלון(ישן על שולחן) לא האדון יוצר את העבדים, אלא העבדים יוצרים את האדון במדינה העם ה לי צנ י ם מעולם לא היה שלטון־היוזיד של דויד בן־גוריון כה בולט כמו דוזקא השבוע׳ כאשר בפעם הראשונה מאז קום המדינה היה מוטל לרגע קט בספק (ראה מסגרת). … אמנם, רוב הועדה הצביע בעד העיסקד. של בן־גוריון. … באותו רגע עוד היה נדמה כי יש למפא״י יתרון במאבק• בן־ גוריון יכול היה להוסיף להעליב את שרי השמאל, להפכם ללעג ולקלס בעיני הציבור, לתת למצב הבלתי־נסבל להימשך ללא סוף, עד שהדבר יימאס עליהם.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 7
גם הגליל המערבי, גם אילת, דומה שבן־גוריון קבלם יונתן ד טו ש ״דו־קרב בשמש״ -תהת פותרת זו פיפר ״העולם הזה״ ()1253 כחודש שעבר על מלחמת־המאמרים החריפה שפרצה בין סופר ״דבר״ ,שדמה גרודזנסקי, לבין המשורר יונתן רטוש, אביהם הרוחני של ״הכנענים״ .מאחר שמר רטוש ביקש להגיב על כמה מן הפרטים שהוזכרו כרשימה, הציעה לו המערכת להגיש לקוראים את תמצית דעותיו. … על הגל הזה רכב כל הרוכב. בן־גוריון, שיש בו כשרון נדיר לרכב על הגל, בן־ גוריון, שלקו היה לו שלא להלחם בבריטים בשום אופן ובשום מקרה, בן־גוריון שלא החל לדבר על מדינה אלא לאחר שהציעו זאת הבריטים (החלוקה) ,ראה לעצמו ברגע האחרון הכרח להתייצב בראש הכוחות הלוחמים ותובעי הכרזת הממשלה העצמאית — כדי שלא יקומו אלה בלעדיו ונגדו.