גליון 694 (15 בפברואר 1951), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
היה בחור מראש, כי אם לא ייחתם חו זה
שלום — ובתנאים הנוכחיים לא היו
כל סיכויים לחתימת חוזה כזה — י ש רו ר
בגבולות ישראל מצב ממושך של מלחמה
זעירה ; וכל ז מן שבעיית הפליטים לא תיו שב,
ימשיכו ערבים לעבור את הגבול בשני
הכיוונים — :לשם ביקורים, השתקעות.
גליון 729 (18 באוקטובר 1951), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
| חיילי ופליטים מתארגנים
בעית הבע יות
של גר מניה
המער
בית
היא בעית הפליטים.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
תוך כדי מלחמה הצליחו ה יהודים,
הרעבים לאדמה, לגרש באיומים וב־מעשי
זוועה את רוב הערבים, שנשארו רע־
מן הצד הערבי מזדקרת לעין קודם כל
בעיית הפליטים.
גליון 799 (19 בפברואר 1953), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
על שולחן
המדיניות הבינלאומית שוב הונחה בעית הפליטים
והתוצאה תכריע אם הפליטים ייושבו
מחדש (גם בארצות ערב, גם בישראל) או
שמא ייהפכו למעין לא־אכזב ללוחמ-ם נגד
ישראל.
גליון 815 (4 ביוני 1953), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
לצד הערבי חסר עד כה
הרצון לפתור את בעית הפליטים, ללא התחשבות בדרישה
החומרית להחזרת הרכוש הערבי מישראל.
גליון 820 (9 ביולי 1953), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
במכתבו השתדל עמיקם להוכיח מהי מי דת
אי־ההצדקה שבכוונתה של החותמת, הר צה
ביסודיות על בעית הפליטים הערביים
אשר עזבו, לדבריו, את שטחי מחייתם מר צונם
הטוב, ללא כל כפיה או לחץ פיסי.
גליון 838 (12 בנובמבר 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
להפתעתי הנעימה, קיבלתי מכתבים רבים
מקוראים שהתקיפוני על מתינותי, הביעו
הגורם הרע הראשון הוא בעיית הפליטים
אכזבה על כך שלא ניתחתי את המעשר,
הערבים.
גליון 846 (7 בינואר 1954), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
״
ואילו היו הישראלים עושים מצדם את הצעד
הראשון, אם על ידי תמיכה בדרישות מצרים
לפינוי איזור הסואץ או על ידי הצעת פתרון
לבעיית הפליטים הערביים׳ אין ספק
שהיתר, ן עתם של מחייבי השלום בקרב העם
והנוער המצרי גוברת׳ והשלום היה משתרר
בם רח התיכון.
גליון 859 (8 באפריל 1954), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
הנ״71 וק״ם
נגד
לעומת הנימוקים -האמיתיים
והמדומים -המצדיקים
את המסע אל הירדן ואל מד בר
סיני, יש לשקול את הנימוקים
הראליים השוללים דרך זו
לחלוטין,
בעית הפליטים תחריף שבעתיים.
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF
כשניגש
עתונאי ישראלי אל זאפרוללה,
לשאול כיצד רואה פאקיסטאן את תפקיד
התיוזך, אמר הפאקיסטאני הערמומי שקודם
כל על ישראל לפתור את בעית הפליטים.
אין זה נושא ולמשא־ומתן, אלא תנאי מוקדם
לו.
גליון 895 (9 בדצמבר 1954), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
מדינאים בריטיים כבר
התחילו לתווך בין שתי המדינות באורח
בלתי רשמי, במגמה לפתור את בעיית
הפליטים הערבים, היו מוכנים לפרוש את
רשת התיווך גם על שטחים אחרים.
… אולם לכל התוכניות היתה נקודה אחת
משותפת: ישראל תצטרך לעשות כמה
וויתורים — ולו גם סמליים — בשאלת
הגבולות, בעיית הפליטים, צמצום הכוחות
המזויינים ועוד.
גליון 902 (27 בינואר 1955), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
לראשונה היתד,
בעית הפליטים יותר בוערת.
גליון 909 (15 במרץ 1955), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF
כתבה ממשלת הלבנון :
״שיגשוג הפריצות במרחב קשור קשר הדוק עם בעיית
פליטי פלשתינה.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
ידוע לי היטב שממשלות
ערב לא עשו מה שצריך היה לעשות
לפתרון בעיית הפליטים, וידוע לי שהם
משמשים כגשק פוליטי נגד ישראל, אך
ידיעה זו אינה פוטרת את ישראל מאחריות.
גליון 915 (27 באפריל 1955), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
אולם גם ללא יין היתר, האווירה מרוממת :
השיחה הידידותית נסבה בעיקר על שלום
בין ישראל ללבנון, שאיפה בה תמכו כל
הנוכחים, אך בהסתייגות אחת — בעיית הפליטים.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
• צפה לחתימת ברית הגנה הדדית ישראלית-אמריקאית
עוד השנה, מתוך שלושה סעיפים אמריקאיום שעמדו למנשול לחתימה —
תיקוני גבולות, שינוי מעמד ירושלים ובעיית הפליטים — תקבל ישראל את הסעיף
הנוגע לפיצויים לפליטים ותנריז על איחוד משפחות בשני הניוונים.
גליון 937 (29 בספטמבר 1955), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
היתד, בעיית הפליטים הערביים. ייתכן שאי־אפשר היה למנוע את סילוקם.
גליון 939 (13 באוקטובר 1955), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
אברהם קרביץ,
חיפה
אם ל או רי אבנר׳ כ או ב ה בעיית הפליטים.
גליון 943 (10 בנובמבר 1955), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF
כמההם תובעים
הלבנון
הדימו עוגן1
הפליטים אילו היה קורה מחר נס מדיני ומדינת
ישראל היתד, מגיעה לכלל הסכם של שלום
עם מדינות ערב, היתד, בעיית הפליטים ניצבת
כבעייה מספר אחד.
גליון 963 (29 במרץ 1956), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
הרשני לצייר לפניך את הפתרון, כפי שאני
רואה אותו •
• יש להבטיח קשר נוח ויעיל בין ארצך
ויתר הארצות של האומה הערבית• המתחדשת.
• לגשת לבעיית הפליטים נישה מיידית, מעשית
וקונסטרוקטיבית• .
• לתאם את מדיניות כל ארצות המרחב ביחס
למעצמות הגדולות על בסים המדיניות הפעילה
המבוצעת על ידי ממשלתך.
• להקים רשות פיתוח משותפת בין מצרים
וישראל, על בסים הקרנות הנוכחיות (שילומי
גרמניה, הענקות מטעם האו״ם, אשראי הבאנק
העולמי.
גליון 970 (17 במאי 1956), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF
בת משק בנגב
והן עצמן .10070
גולה וגולת הכותרת
״קצת צי ו נו ת כתבתם במאמר (העולם הזה
.) 965ו אי לי אני או מ ר לכם ״הרבה ציונו ת,
רבותי 1״ כי בלי ציונו ת, לא היינו יכולי ם כיום
להנשים חזון הדורות ו אילו אתם — אוי מ סכני ם
— לא הייתם יכולי ם לה שתע שע בלהיות אנ טי-
ציוניים 1
אלחנן רוט, ירושלים
בדיוק כ פי ש מדינו ת ערב אינן ממה רו ת לפתור
את בעיית הפליטים שלהן רק על מנ ת שתהיה להן
סיבה לסחיטת כ ספי ם מכל הצדדים, בדיוק כך
מוד אגי ם ה ציוני ם שלנו על חיסולה של הנולה,
ש..י א נולה הכותרת של מע מד ם ה מבו ס ם והנוח...
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
במקרה של נצחון, היתד, ישראל יכולה לפתור בצורה
כזאת את בעיית הפליטים הערביים, כמובן בסיוע כספי
בינלאומי וגם בטיפול מדינות החולשות על פקוחת הנילוס.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
בשנת תשט״ז לא היה
צלה כי תו ר
הפורס חזה **י
• קאריקסורה של כוזב־הנזת הגרמני האנסי־סובייטי, טאראנטל,
או פ קי ם חד שי
כל טעם בניסוח תכניות־שלום, בקביעת תנאים, בטיפול
הגיוני בבעית הפליטים הערביים או בבעית הרכוש הנטוש.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
אם יגורשו (או אם יעודדו אותם באמצעים
הבדוקים להפוך ל״נפקדים״) תיווצר
בעית פליטים חמורה סי כמת מזו שהחרידה
בשבע השנים האחרונות את מנוחת
המדינה.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
עליה להגדיר את העקרונות אשר למענה היא לוחמת,
ואשר על בסיסם היא מוכנה לייסד את השלום — למשל,
נטישת החזית המערבית והצטרפות לחזית־שיחרור מרחבית
מאוחדת, הסדר בעית הפליטים ורכושם, תמיכה בניטראליזם
הבינלאומי.