חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 3,114 תוצאות (מציג 2,401 עד 2,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 6
,כוכבת היום חיתת צריכה להיות לסי ההודעה המוקדמת, גולדה מאיר. אך גולדה לא באה.
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 18
ג׳והן פרופיומו כעבור שלושה ימים פרצה שערוריית קילר־פרופיומו בביקורה בהופעת הלהקה הבולגרית, שמחה שרת־החוץ גולדה מאיר, כששמעה קצין ב!
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 58
אגב, באותם ימים הגיעו לברלין גולדה מאיר וורהפטיג, וניסו להציל יהודים — אך זה לא שייך
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 35
שיתה נפונוו הצימו׳ לאפריל 1974 נפלה ממשלתה של גולדה מאיר ומשה — דיין, ביגלל המחדלים של יום־הכיפורים.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 19
הוא נקב בשמותיהם של לוי אשכול, גולדה מאיר, פנחס ספיר, אבא אבן.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 5
כא שר גולדה מאיר השיבה את פניו ריקם, בבוז האווילי שהיה אופייני לה, פתח אל־סאדאת במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 29
המלך הודיע, כי ברצונו לפגוש מחדש את גולדה מאיר.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 28
כאשר נפטר ב־ , 1969 תפסה את מקומו הניצה: גולדה מאיר.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 17
כאשר הגיע תור שלומה של גולדה מאיר, נאמר למלך כי גולדה נמצאת במוסקבה בתפקיד שגריר.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 55
יזלחמת־ההוזשה, מיכתב גלוי לגב׳ גולדה ״מאיר שבו הביע את אובדן האמון שלו ^ושל בני־דורו בסיבת המילחמה, אחרי | ה ד״ר נחום גולדמן לא הורשה לבקר ^קהיר.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 15
ערב עלייתה לשיולטיון של גולדה מאיר פידסם שבועון זה דיאגרמה מפורטת של מצנדברייאיותה.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 8
זה שמצריים מובנה להכיר בישראל ההא כקליפת השום לעומת העובדה שאתם מוכנים 1להודות שבגין ודיין מצליחים במשהו ואינם רק מחרחרי־מי׳לחמה צמאי אני רואה חובה לעצמי כאזרח המדינה, זו הפעם הראשונה מאז יום הולדתי, להסיר את הכובע בפני ראש־הממשלה, אותו החשבתי עד היום כאיש חזית הסירוב (תפקיד בו הותיר עתה את גולדה מאיר לבדה).
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 11
גם תגובתה הנואשת והשוצפת של גולדה מאיר, הלוחמת על מקו מה בהיס טוריה יותר מאשר על שינוי המתרחש באקטואליה הפוליטית העכשווית שלנו, מ חזק תאת התחושה ש- ראש״הממשלה זנח לאנחות א ת דרכו ההיסטורית.
גליון 1166 (27 בינואר 1960), עמוד 4
״ עבר הרחש במסדרונות ירושלים, כאשר הודיעה גולדה מאיר ביום ראשון השבוע, שלא תוכל, לצערה, להשתתף בישיבת הממשלה מפאת הצטננות.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 29
מלבד אנשי ההתייש בות, בראשם התייצבה לאחרונה גולדה מאיר, הנחשבים כיום לניצים קיצוניות, נראה כי הפיכה כזו של דיין היתה זוכה להצלחה מרובה אצל הסיעה.
גליון 1177 (13 באפריל 1960), עמוד 18
תזכיר למחרת 01ה ש חור גולדה מאיר ניסתה השבוע להרגיע את הציבור הנדהם מעמדת המשלחת הישראלית באו״ם, שנקטה בקו האוהד את ממשלת דרום־אפריקה.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 8
אכא אכן אמנם נלקח בחשבון כשר־החוץ הבא, אולם הדבר תלוי כולו בנכונותה של גולדה מאיר לרדת מן הבמה.
גליון 1106 (10 בדצמבר 1958), עמוד 9
שרת החוץ, גולדה מאיר, האשימה לאחרונה את ציר ישראל בואשינגטון, מנקב הרצוג, כי בעת שהותו האחרונה של מי שהיה שר הדתות, ח״כ משה שפירא בארצות הברית, סייע לו הרצוג להפיץ את דעותיו כאיש אופוזיציה, מעל דפי העתונות האמריקנית.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 28
לא יכול היה להיות ספק ; החלה בארץ התעוררות ספונטאנית, שבאה ממעמקי התודעה הציבורית, בדומה לתנועות״המחאה שהפילו את גולדה מאיר ומשה דיין באפריל .1974״הרוב הדומם״ החל ממלמל.
גליון 1189 (6 ביולי 1960), עמוד 4
כאשר זכתה מפ״ם להתקפה גם מצד תופיק טובי הקומוניסטי, שהגדיר את תכנית השלום של יערי כחיקוי של גולדה מאיר, קרנו פני חברי המפלגה מאושר .
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 17
שניהם הצטלמו כשבידיהם תקליטים שמפיץ אחד מעתוני הערב, ותמונותיהם פורסמו בעתון בנשף הדיפלומטים שנערך במלון אכדיה, קיבל הקהל בתשואות סוערות את שרת־החוץ גולדה מאיר, שקמה לאחר שנערכה במקום תצוגת אופנה.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 5
זמן קצר לפני המאורע החגיגי בהיכל• התרבות התל־אביבי קיבל ביג׳י את הדו״ח הראשון על שיחתה של גולדה מאיר עם שר־החוץ הסובייטי, אנדריי גרומיקו, בניו־יורק (העולם הזה .)1043 הודיעה גולדה: השיחה היתד ,״סיוט״.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 4
לעומת זאת חופשית לחלוטין מרגש. זה גולדה מאיר.
גליון 1058 (8 בינואר 1958), עמוד 5
איש־אמונה של גולדה מאיר יתמנה לתפקיד קונסול ישראל כנידיורק, למרות שהמישרה הובטחה תחילה למפלגה הדתית.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 7
הצעתה של שרת־־החוץ גולדה מאיר לתת לו תפקיד ריפ־גם אז לא ויתר פרס על הנאום שלא לומאטי.
