חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 3,114 תוצאות (מציג 2,451 עד 2,475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2013 (30 במרץ 1976), עמוד 39
אתרי המוזיאון־לתיאטדון בירושלים, ומוזיאון באוניברסיטת תל־אביב לענף־אפנזת זה, החליטה עיריית תל־אביב לייסד מוזיאון שלישי לתיאטרון • מסתבר כי יומך רוזנזפט המנוח, שאוסף ׳תמונותיו נמכר לאחרונה במכירה,־פומבית בניו־ייורק, היה שותף בקרנות למעינקי־סופרים יחד עם קרן תל־אביב לסיפרות ולאמנות • המשורר דויד אנידן כתב מאמר נגד שובה של גולדה מאיר לפורום המוביל של עבודה.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 66
כיוון שהתעורר כל כעניין הזה הם עוטפים אותך :״בוא ותשמע לבהיתה הרגשה שהמאבק יהיה חזק יותר אחרי שמיעת ההסברים טים שלנו...״ מגולדה מאיר וישראל גלילי ...אחרי ...לרגע היתח כי תחושה, יושבים שמיעת ההסכרים, אפשר לומר, הגה עשרים איש עם רמת־ביטוי חזקה ומההסכרים, וקרוב לוודאי שלא נשתב -כים על אותו מסמר, לא דיברו פילונעתי על־ ידי ההסכרים. … היה לי באמת איזה רושם שאנח נו מדברים כמו שדליה רביקוביץ כתבה — ״שתי פלנטות׳ אחרות״ ,וגם הוא התכטא כד ...הם הכיאו תוך כדי הדברים התפרצויות אחדות, אומנם מנומסות ושקטות, לאנשים שנחשבים בהחלט אנשי גלילי וגולדה מאיר... ...היא׳ לא חשבה שאנחנו מדינת ישראל.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 78
אירוע אחר, המעיד על המגמה האחרת, האנושית, הממשיכה מסורת של ערכים — היא סירובו של אלוף ישראל טל, בימי משבר פינוי הבדווים מפיתחת רפיח, וניסוחו הלאקוני :״אם הגכ׳ ראש־הממשלה (גולדה מאיר) רוצה להעלות אנשים על משאיות — אז שהיא תחתום על הצו.״״ זרע הפורענות של דניאל פינטז, מקומו לא יכירנו בישראל, בציונות, בתר בות ובכל אשר קשור לישראל.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 3
בשבועות שקדמו למותה של ראש־המכד שלה לשעבר, גולדה מאיר, היה זה העולם הזה שגילה כי גולדה חלתה בסרטן.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 49
בין האמנים שהבטיחו עבודות מצויים: יעקב אגם, שמואל כק, ווסל כדג־נר, אודי ליפשיץ, רפי לכיא, דדי כן־שאול, עמי שכיט, עודד פיינ־גרש ועוד עשרות אמנים נוספים • בשבוע שעבר הועלתה בתיאטרון בית־הובן הצגת ה״ 100 של יומן נוכחות מאת יוסף מונדי • התיאטרון הלאומי הבימה מתחיל להציג במרתף הקטן ערב־קריאה והצגה של קטעים מסיפורי יצחק כן־ נ ד • 1בטכס חנוכת האנדרטה לאוגדת הפלדה בימית הוחתמו ראש־המשלה, מנ חם בגין, וקודמיו בתפקיד, גולדה מאיר ויצחק רבץ, על 125 הדפסי- משי, שנעשו על־פי תצלום האנדרטה בידי הצלם יצחק נופך״מוזם, שהתמחה ב כיוון אמנותי זה.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 21
הדבר היה מתבצע, לולא הטילה גולדה מאיר וטו על כך.
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 27
החברה עשתה זו בצורת ויתור על חוב של מוטי פרידמן הנשיא ג׳ונסון(עם לוי אשכול) אמברגו אמריקאי פרופסורים בלתי מוגדרים, בראשותו של הפרופסור לכלכלה דן פטנקין, אל ראש־הממשלה גולדה מאיר.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 6
פה ושם הרעילה ממשלת גולדה מאיר את שדות הערבים, על״ידי ריסוסם מן האוויר בחומרים רעילים, כדי לסלק משם את עובדי-האדמה הקודמים.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 38
״ ואכן, דומני ששר־המשטרה, בעיקבות ההיסטריה של גולדה מאיר, פעל כשליח אותה קבוצה קטנטנה, הפך אותה לגורם בינלאומי.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 17
זה הביא את ראש־הממשלה דאז, גולדה מאיר, לומר על שרון אחרי המילחמה.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 11
ירד ערשאת לא לאלגייר כל ממשלות־ישראל — בראשות גולדה מאיר. יצחק רבץ, מנחם בגין ועתה יצחק שמיר — לא להתיר זאת.
גליון 2421 (25 בינואר 1984), עמוד 6
לזוג נולדה בת, ניבה, שהיא כיום כבת .5 אמיל היה איש־אופוזיציה בקיבוץ הניצי, ביתה השני של גולדה מאיר, המשתייך לקיבוץ המאוחד.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 9
ד״ר רוזנבלום בידיעות־אחרונות, שניצר או רוזנפלד או וויגודסקי במעריב, הח״כים בגין, פרוש, לורנץ, רזיאל־נאור, האוזנר בכנסת, שרים, ר״ה גולדה מאיר, ורהפטיג, בורג, קול, בישיבות ממשלה, אישים יהודים בכל העולם, ד״ר ודקסלר, הרב קפלן, הרב רוזן — ומי לא — היו משמיעים את קולם על הגזענות האנטישמית שבמדינות הנ״ל ובכעס (מוצדק) היו שואלים: איך זה קרה שעיתונים המכבדים את עצמם כמו לה־מונד, טייטס ואפילו פראוודה נתנו מקום לפרסום אנטישמי־גזעני.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 23
ב מ די נ ה הס תדרז ת זי הו ם ה אוויר בוועד הפועל מושב מליאת הוועד הפועל של ההם־ תדרות, שהתכנס השבוע אחרי ״חופשה״, שאינה מוזכרת בשום תקנון, של 11 שבועות, היה מוכן ע״י הוועדה המרכזת, כחזרה נוספת על ההצגה הרגילה: מזכיר ההסתדרות מביא לדיון סעיפים מדרגה שניה או שלישית, כשהשאלות החשובות המעסיקות את ציבור השכירים, כהסכמי השכר או עליית המחירים והמיסים, נידונות בחדרי חדרים של סיעת המערך וב־מיטבחה של גולדה מאיר.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 31
(ובישראל הרחוקה, יודעת גם גולדה מאיר, כמו כל ישראלי המסוגל לחשוב, שכל השמיניות באוויר לא יצילו את ישראל מהלחץ האמריקאי להגיע לידי הסדר עם מצריים — יזהו הכיודן שלקראתו הממשלה צועדת, או מוצעדת: כמו הית, לא היתד, גם גולדה מתנגדת להיכנס להיסטוריה כמבי־את השלום בין ישראל למצריים — לוא היתד, מאמינה כי השלום אפשרי).
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 18
אבל ברור שהוא רואה את עצמו כידידו האישי של לנסקי, כך שיכיל היה לשמש לו מליץ יושר ולדבר בשבחי לא רק באוזני השר יוסף בורג אלא גם באוזני ראש־הממשלה גולדה מאיר.
גליון 1755 (21 באפריל 1971), עמוד 4
תל־אביב ₪נוזדח והמציאות לעיתים קרובות קורה, שפיטפוטי הסרק של גולדה מאיר בעניין היישוח הפלסטינית מקבלים משמעות מגוחכת.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 34
בשתי הזדמנויות גדולות, בחודשים האחרונים, הצביעה סיעתנו בעד ממשלת גולדה מאיר, כאשר צעדה צעדים לקראת השלום: בהיכנסה לשיחות יארינג, ובשובה אליהן.
גליון 2357 (3 בנובמבר 1982), עמוד 56
הרימון פגע כרא־מ־המט־טלה דויד פן־גוריון, כשרה־זזזזוץ גולדה מאיר, בשר־הפנים משה שפירא וכעוד שרים וה״כים.
גליון 2380 (13 באפריל 1983), עמוד 40
גולדה מאיר קבעה כי ״אין עם פלסטיני,״ ולכן לא היה קיים עם כזה.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 50
• יושב־ראש הכנסת יוסף שפרינצק בטקס הענקת פרס סטיפן וייז לשרת־החוץ גולדה מאיר נ ״גולדה אינה אלא עקרה־הבית הלאומית.״ • ח״כ חרות מנחם כנין, אחרי שכל כותונותיו נגנבו מעל חבל־הכביסה שעל גג-ביתו :״הפעם אני בטוח שהפעולה לא בוצעה על-ידי הש־ב, כי הרי איני לובש כותנות תפורות ממיסמכים.״ י • מעשה מיוחד במינו עשה השביע הרוויזיוניסט הוותיק הידוע מזה שנים בהתנגדותו הקיצונית לכל דבר שריח סוציאליזם נודף סמנו.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 46
• את זוכרת את תקרית הבגדים שלך בהלוויית גולדה מאיר? בוודאי שאני זוכרת, הרי עשו עליי קריקטורות.
גליון 2387 (1 ביוני 1983), עמוד 4
במצריים השתנה המצב כאשר קיבלה ברית־המועצות לידיה את ההגנה האווירית שם ,,בעיקבות ״ההפצצות לעומק״ שממשלת גולדה מאיר החליטה עליהן, ברוב חוכמתה, על פי עצת יצחק רבין.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 43
כשהיא נלחמת באומץ מדהים נגד מחלת הסדטן ומשאירה בתור ירושה אחרונה את הופעתה בתפקיד גולדה מאיר.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 7
בין השאר: הטרדה ורדיפות הדברים החריפו כאשר קיבל נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, באוגוסט 1970 את ״יוזמת רוג׳רס״, שהביאה להפסקת־האש ולסיום מילחמת־ההתשה, גולדה מאיר קיבלה יוזמה זו.
