חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,896 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 28
ז חדש כתולדות העם הפלסטיני, רדוף־הטרגדיח. … ל א הכרה בעם הפלסטיני כשותף להסדר, ל א הסכמה למדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ל א נכונות לשאת ולתת עם אש״ף, גם אם זה ישנה את עמדותיו. כמצב זה, אין כל תמריץ חיובי לעראפאת לשנות את עמדותיו המוצהרות, אין תמריץ ליסודות המתונים בקרב העם הפלסטיני ללחוץ על אש״ך, אין תמריץ להתפלגות המחנה הפלסטיני ולבידור הקיצוניים שבו.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 13
אנו עומדים כפני אתגר מדיני, כדמות התעוררותו הלאומית של העם הפלסטיני, ההופך גורם מרכזי בעולם הערבי. תשובת הממשלה היא -התעלמות גמורה, כרוח הטיעון הציוני משנות העשרים, זמן רב לפני שארלוזורוב גילה את העם הפלסטיני וטען בי א״י ופלסטין יבולים לדור בכפיפה אחת. … מכיוון שאין אף מנהיג אחד בעולם הערכי וכעם הפלסטיני המובן לעשות שלום על פמך תוכניות-סיפוח אלה, בולן או חלקן, הרי מוכן בי הממשלה כולה תפעל על פי תוכנית בגין הישארות בכל השטחים, ויתור ע ד כליוזמת־שלום.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 5
— נוכח צהלות־השימחה בירושלים, לרגל נסיון המישטר הסורי לחסל את התנועה הלאומית הפלסטינית העצמאית: — נוכח התמיכה הבלתי־מסוייגת שמעניקה וושינגטון לניצים הקיצוניים ביותר בממשלת־ישראל, ושמעניקה מוסקווה למישטר הסורי: — נוכח ציפיותיה של ממשלת־ישראל לספח בהקדם את השטחים הכבושים; — נוכח הדיכוי המחמיר והולך של האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים הכבושים על־ידי המימשל הצבאי; — נוכח ציפיות המערך לברית עם המישטר הסורי נגד אש״ף ולברית עם ירדן נגד העם הפלסטיני; סוגה המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני אל כל שוחרי־השלום גישראל ובעולם בקריאה: גם אילו הצליח הצבא הסורי, בעזרתו הפעילה של חיל־הים הישראלי, לחסל את ההנהגה האחראית והמתונה של אש״ף, לא היה מביא הדבר לפיתתן הבעיה הפלסטינית, ואף לא להסרתה מעל סדר־היום. … על ממשלת־ישראל להצהיר מייד על נכונותה לשלום צודק שיסודותיו — הכרה הדדית בין ישראל ומדינות־ערב, — הכרה ישראלית בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה משלו בגדה המערבית, לרבות מיזרח־ירושלים, וברצועת־עזה, לצד מרינת־ישראל ותוך שלום עימה, — פינוי כל השטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים במיסגרת של שלום כולל עם כל מדינות־ערב ואש״ף, ההנהגה המוכרת והעצמאית של העם הפלסטיני.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 7
אין ספק שהמלך חושש שמא האינתיפאדה הגדולה של העם הפלסטיני, שהפכה תהליך בלתי־הפיך בגדה המערבית, תשתפך אל תוך הגדה המיזרחית. … חוס״ן, פרס: זה ל א אוקאזיון במוסדות ובעיריות, לא יביאו לו את אהבת העם הפלסטיני, השואף לעצמאות לאומית. לכן הפסיק. … מזה תישעה חודשים מוכיח העם הפלסטיני בגדה וברצועה שהוא מוכן לסבול את הכל — מאות הרוגים, אלפי פצועים, פיצוץ בתים, מעצרים, גירושים, ירידה דראסטית של רמת־המח־ייה, שביתה, עוצר — כדי להשיג סוף־סוף כבוד אנושי ולאומי.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 34
מאבקכם האמין למען שלום צודק במיזרח התיכון, ועוז״ליבכם המתבטא בהכרתכם ובדרישתכם כי שלום זה יקום רק תוך מימוש זכויותיהם הלאומיות של העם הפלסטיני, בהנהגתו של אש״ף, היקנו לכם את הערכתם של כל אוהבי־השלום בעולם. … בהודעה שמסר לסוכנות-הידיעות הצרפתית, העריך מר אבו-עודה כי התפתחות זו ״היא בעלת חשיבות, בייחוד מאחר שהיא מראה כי קבוצות ישראליות מסויימות מכירות בזהות העם הפלסטיני ובזכויותיו הלאומיות על אדמת פלסטין. ״הדגל הפלסטיני,״ הוסיף ,״הוא סמל של פלסטין ושל מאבק העם הפלסטיני
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 6
בין השאר: • קריאה למשא־ומתן ״בין מדינות״ — שפירושו: שלילת משא־ומתן עם העם הפלסטיני, שאין לו מדינה … פרס יודע, כמובן, שאין צל של סיכוי שהמלך חוסיין ינהל משא־ומתן בלי הסכמת אש״ף, כשכל העולם הערבי, וגם הוא עצמו, הכירו באש״ף כבנציג החוקי היחידי של העם הפלסטיני … ישראל לא עמדה על תנאי זה בוועידת־ז׳נווה של סוף , 1973 כאשר ברית־המועצות כיהנה כאחת משתי היושבות־ראש, אף שגם אז לא היו לה יחסים עם ישראל. • דיבורים על ״הבעיה הפלס טינית״ ו״הנושא הפלסטיני״ — מבלי להזכיר את המושג ״העם הפלסטיני״, שלא לדבר כלל על הגדרה עצמית.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 8
. ־ • ערפאת אינו יכול להסמיך מישהו לנהל משא־ומתן בשם העם הפלסטיני, במקום השתתפות אש״ף. ההכרה העולמית באש״ף, כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני, הוא ההישג העיקרי של המאבק הפלסטיני עד כה, ולא יעלה על הדעת לבזבז הישג זה על תימרון של מה־בכך, ללא תמורה. … החשבון: • שי מעון פרם מעוניין להוכיח כי עלותו על כס ראש־הממשלה הביא לשינוי חיובי במצב המדיני ולתזוזה לקראת השלום — מה גס שתזוזה כזאת היא כיום פופולארית, אהרי האכזבה המרה ממילחמת־הלבנון. • יאמר ערפאת מעוניין להוכיח להמוני העם הפלסטיני כי מדיניות־השלום שלו, שאושרה במושב האחרון של המועצה הלאומית הפלסטינית, מתחילה לשאת פרי, חרף ההשמצות וההאשמות של הסורים וסוכניהם. • המלך חוסיין מעוניין בתזוזה, שתעניק לו אשראי נוסף מטעם אש״ף, ושתחזק את הגוש הפרו־מערבי בעולם הערבי. • רונלד רגן, שנכווה קשה במרחב(כישלון ההתערבות האמריקאית בלבנון, פיצוץ השגרירות האמריקאית ומטה המארינס בביירות, התמוטטות ההסכם הלבנוני־ישראלי שהושג בתיווך אמריקאי) י אינו שש לקראת יוזמה חדשה.
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 20
טען שימחה פלפן, מי שהיה ראש המחלקה הערבית של מפ״ם :״עלינו לחיות עם הפלסטינים, או למות עם הפליש־תים! … • ״על ישראל לפלס דרך להידברות ישירה בינה ובין העם הפלסטיני, שבה יהיה כל צד מיוצג על־ידי ההנהגה הלאומית המוכרת שלו.״ • ״על מדינת ישראל להביע את נכונותה לשאת ולתת עם האירגון לשחרור פלסטין על בסים של הכרה הדדית, הפסקת פעולות האלימות וחתירה להסדר שלום בין מדינת י־שדאל הריבונית ובין מדינה פלסטינית ריבונית.״ • ״טובת ישראל מחייבת את כינוסה בהקדם של ועידת־השלום בז׳נבה, בהתאם להחלטות מועצת הבטחון ! 242ד ,338בהשתתפות כל הצדדים הלוחמים, ובכללם הנציגות המוסמכת של העם הפלסטיני.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 46
הכיבוש, הדיכוי, שלילת עצם קיומו של העם הפלסטיני, ההתנחלויות בצפון, בדרום ובמיזרח (רק סיבות טופוגרפיות מנעו זאת במערב) — המערך התחיל בהן. … האטנה הפלסטינית, שנולדה בימים ה שחורים ביותר של העם הפלסטיני, הוא מיסמך נפסד. … אך לא נשתמש במיסמך זה כדי למנוע משא־ומתן לשלום עם העם הפלסטיני, באמצעות ההנהגה שהוא קבע לעצמו, אש״ף.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 16
הבעיה היתה איך להתגבר על התנגדות ישראל למשא־ומתן עם הפלסטינים. הוצעו כמה וכמה רעיונות. … המיסמך, שפורסם בניו־יורק, כלל לא רק את הדרישה ל״פיתרון הבעיה הפלסטינית, ובכלל זה הבטחת הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני״ ,אלא גם קבע, בסעיף :2 ״ארצות־הברית וכרית־המועצות מאמינות כי הדרך הנכונה והיעילה היחידה להשגת פיתרון יסודי לכל היבטיה של בעית המיזרח התיכון, בשלמותה, היא משא־ומתן במיסגרת ועידת־השלום של ז׳נבה, שתתכנס במיוחד למטרה זו, תוך השתתפות בעבודתה של נציגי כל הצדדים המעורבים בסיכסוך, ובכלל זה נציגי העם הפלסטיני.״ הצהרה מדהימה זו הפעילה את פעמוני האזעקה בכמה מקומות.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 11
אני מקוזר, ששר־ד,בטחון יסכים לחלק מהן, אם לא לכולן: .1אי-אפשר למנוע תמיכה של מדינות ערב בכלל, ושל ירדן בפרט, במערכת־הטרור של האירגונים הפלסטיניים, הנראית בעיניהם במלחמת-שיחרור של העם הפלסטיני. אני רוצה לפרש: אין זה חשוב איך אנו רואים את הדברים. … אם אתה חושב שעל־ ג ידי סיפוח השטחים תכבוש את ליבו של העם הפלסטיני, עד כדי כן שהוא יקיא מתוכו את אלה שהוא רואה בהם כיוס את לוחמי־השיחרור שלו — זה היגיון שמעבר לבינתי. … .7לפיכך, המערכה לחיסול הטרור כרוכה ומותנית בפיתרון מדיני לבעיית ארץ־ישראל, שיתקבל על דעת ערביי פלסטין ושימלא את החלל הריק המדיני והפסיכולוגי הקיים, שאותו מבקשים למלא אירגוני הטרור. .8הפיתרון היחידי שימנע הידרדרות כזאת של המצב, ושיביא לחיסול הבעייה הבטהונית, הוא הידברות מיידית עם העם הפלסטיני ומנהיגיו, לשם הקמת מינהל פלסטיני בשטחיב המוחזקים, בגדה ובעזה, לקראת היווצרות מדינה ערכית פלסטינאית שתהיה קשורה עם ישראל כפדרציה בטחונית, כלכלית ומדינית, במיסגרת ארץ־ישראל השלמה.
גליון 2078 (29 ביוני 1977), עמוד 23
ני יודע שבקרב העם הפלסטיני וארצות־ערב, כמו בישראל, קיימים כוחות שאינם רוצים בשלום. … היה דרוש אומץ־לב רוחני כדי לשים קץ למסורת רעיונית, שבה דבק העם הפלסטיני במשך ארבעה דורות, מאז ראשית ההתיישבות העיברית החדשה בארץ, ושמצאה את ביטוייה במיסמכים רישמיים, בנאומים ובמאמרים לאין ספור. … אך אני משוכנע שיותר מכל עם אחר יסבול במילחמה זו העם הפלסטיני.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 6
אך כל זה אין פירושו ויתור על זכויות העם הפלסטיני, או ויתור על הייצוג הבילעדי של העם הפלסטיני על-ידי אש״ף. … הוא גורם של אחדות בעם הפלסטיני. … האם צדקו ד זו תהיה אחת השאלות שיש לבררן במו שב המועצה.״ • על חזית־הפירוכ כ- כאש ״ ף :״ההתנהגות התבוסת- נית של אירגוני־הסירוב הכשירה עם הפלסטיני. יש בו מקום ל את הקרקע לאסון לבנון.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 30
דעתי היא, שצו־השעה הוא לחסל את הכיבוש ולפעול למימוש זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני באמצעות הקמת מרינתו בגדה המערבית וברצועת־עזה, כלומר, בשטחים שנכבשו במילחמת . 1967 לשם מה איפוא להעלות רעיונות ישנים־חד־שים, ישנים וכושלים יותר מאשר חדשים ומבטיחים, בימים שבהם העם הפלסטיני, בצוותא עם כל כוחות הקידמה והשלום בישראל ובעולם, תומכים ואף דוחפים לקראת הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית שרק ממשלתה הריבונית היא שתהיה מוסמכת להחליט על טיבם של קשריה האיזוריים והבינלאומיים. … עשרות סופרים ואנשי־רוח ואקדמיה, יהודים עם ערבים, ישראלים עם פלסטינים, חתמו יחדיו לא־מכבר על הסכם־שלום סימלי המבטיח הקמת מדינה פלסטינית, אבל יותר מכל הוא מבטיח שלום ואחוות־עמים באיזורנו. תחת לקרוא להקמת ״מערכים שמאליים ציר ניים״ בהשתתפותם של אנשי אגרוף ואנשי יד חזקה, תחת להעלות רעיונות ״ישנים״ על קוג־פדראציות, רעיונות שנידחו על הסף בידי בני העם הפלסטיני, תחת לפרסם מודעות ולכנס כינוסים ולארגן התארגנויות שבהן יתווכחו עוד ועוד, שעה שכוחות השחור משתלטים על חיינו, מן הראוי לאזור עוז לקריאה נכונה של צו־השעה.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 7
עיקרה: משא־ומתן עם ״נציגים אותנטיים״ של העם הפלסטיני, כדי להכין פיתרון אשר יענה על ״ציפיות הפלסטינים״. … אין הגדרה עצמית. לכל היותר: שיחות עם פלסטינים שימונו בהסכמת ישראל, ואשר ייהנו — אולי — מבירכת אש״ף ממרחקים. … אותם הסכמים כוללים גם את איזכור קיומו של ״העם הפלסטיני״ ,וכן של ״זכויותיו הלגיטימיות וצרכיו הצודקים.״ הם קובעים גם ״משא־ומתן עם נציגים של העם הפלסטיני״.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 11
לאחר ששוחחנו משך למעלה משלוש שעות, אמר לי עבדאללה כי חאוואטמה ישמח לפגשני ברבת־עמון, וכי אני עומדת להיות אורחתה של החזית הדמוקרטית העיתונאים מספקים תמונות לרומנטיקאים עייפים - ולאיש לא איכפת מה קורה להם לבני העם הפלסטיני סוהייל יאמות אם לחזי ת הדמוקרטית יש השפעה ממשית כלשהי, והוא השיב כי הש־פעתה אינה גדולה דיה, וכי היא חלשה אפילו יותר ממה שדובריה מוכנים להודות בפגי עצמם. … ראשית, קיימת הבעייה כי אירגונים אלה — ואפילו אל־פתח — מייצגים רק חלק זעיר מן העם הפלסטיני. אומנם נכון כי אנשים רבים בגדה המזרחית רואים בערא־פאת סמל של תקווה ושל שיחדור לאומי, אך נראה שקיימת אצל הפידאיון התחשבות והבנה מעטה מאוד לצרכיהם ולשאיפותיהם של תושבי הגדה המערבית — שהם רוב רובו של העם הפלסטיני.
גליון 2438 (23 במאי 1984), עמוד 11
אירופי המשותף, שדיברה על זכות־הקיום של ישראל ועל מעמד אש״ף כנציג העם הפלסטיני. … אין ספק שהמדיניות של ערפאת אינה טאקטיקה־לשעה, אלא ביטוי לרחשים העמוקים ביותר של העם הפלסטיני בשעה זו. … אמרתי זאת אלף פעמים ^ הרי השמעת ההצהרה הזאת, המסיימת פרק של שנים רבות והפותחת דף חדש בתודעת העם הפלסטיני, ערך יאסר ערפאת ביקור ביוון, כאורח ממשלתה הסוציאליסטית.
גליון 1830 (27 בספטמבר 1972), עמוד 8
אם תמשיך ממשלת-ישראל במדיניותה, מדיניות של כיבוש, סיפוח ונישול — מדיניות מוצהרת של ביסוס, כביכול, של זכויות לאומיות צודקות של העם היהודי בארץ־ישראל בדרך שלילת זכויותיו המקבילות של העם הפלסטיני, יהפוך המיזדח התיכון כולו לביצה אחת גדולה. … כל מיבצע צבאי, שלא תהיה עימו — ולפניו — הכרזה בדורה ומפורשת של הכרה ישראלית רישמית בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ומימוש זכותו זו בשטחים הכבושים של הגדה המערבית, הרחבתו ורצועת־עזה, על בסיס הכרה