גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF
בדרכו חזרה עובר נעים בהתגנב
בדירתו של אדם, וגונב מחדרה של דאפי ספר־שירים של
נתן אלתרמן, תוך שהוא מתפעל מ :
״...עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא /והדרך עודנה
נפקחת לאורך...״
מתחיל להסתבך במסכת של שקרים.
גליון 2081 (20 ביולי 1977), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
גאולה כהן תיארה את
שהתרחש :״עד שעליתי כדר היו היריות
* כינוי לצנחנים הבריטייס אדומי־הכומתה,
שהיה מקובל אז בין יהודי ארץ־
ישראל, בעיקבות שירו של נתן אלתרמן
שהיה פופולרי באותן שנים.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
היו אלה שירים תמימים, כמו שיר האביב,
או שיר עציון־גבר של נתן אלתרמן, ללא
שום ירמז פוליטי שהוא.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
המסקנה: השבוע יצא בלוויית
ישראל גלילי, נתן אלתרמן ושלישו
ירוחם כהן למסע-היכרות של כמה
ימים, שהתחיל בגליל־ד,עליון ויגיע עד
לנגב.
* אלון נעדר מהארץ שנתיים לרגל לימודיו
באנגליה.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF
מתח־הגיליס המסגר של סופר, ארץ־ישראל השלמה
ארתור מילד עד שילטון ואופוזיציה
קובנר למאיר וילנר
הקשו־ המישפחתי בין אבא
הסיפדן ת העברית לפני פיצוץ מלין המלך דזיד
בימים אלה חוגגת ״התנועה למען ארץ־ישראל השלמה״ עשור לקיומה, ומתוך
סירסום נתונים בעיתונות מסתבר שתנועה זו הקיפה גלריה של אנשי סיפרות רבים,
ביניהם: נתן אלתרמן, אהרון אמיר, משה שמיר, אורי צבי גרינברג, ש״י
עגנון, חיים הזז (ראה: מדור מרכזי) אהרון מגד, יצחק שדיו, חיים גורי,
שמעון כלס וישראל אלדד.
גליון 1208 (16 בנובמבר 1960), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF
עמוד נוח!
כאשר שמע המשורר נתן אלתרמן שאורי
לוי עומד להופיע בערב־הפתיחה של
מסעדת כליף, אסר :״אל תגידו לי שהוא
ירקוד סטריפטיז, עם הקרחת שלו
מספרים שבאותו ערב יהיה ״שמח בכליף,
וכי 1001 תל־אביב היתה שם.
גליון 1210 (30 בנובמבר 1960), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF
על השניה, זיווה רודן, סיפרה חנה מבלי
לנקוב בשמה :״פגשתי אותה לאחרונה בארץ
והיא נראית כמו קאריקאטורה של
עצמה חגיגת השבוע בעולם התיאטרון
הישראלי היתד, חגיגת נשואיו של
שחקן הקאמרי הצעיר, עודד קוטלר,
לשחקנית תרצה אתר, בתו של המשורר
נתן אלתרמן. אחרי החתונה החגיגית
נחלקו החוגגים לשניים.
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
תאמו ראשון בסידרוז: נאויס ביו חנינה צבאית פאשיסטית ובין מרד אנשי־הווח
עטי נגד מקלעים
מאת אוד אבנדי
* • ה היה קורה בישראל אילו התפרסם בשיא מיבצע־סיני כרוז, חתום בידי ש״י
/ 3עגנון, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, הפרופסור בנימין מזר, יעל דיין ומאה אחרים,
תוך קריאה לחיילי צד,״ל לערוק מן הצבא כדי לא לקחת חלק במלחמה תוקפנית פושעת?
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF
(הטור הטביעי ; נתן אלתרמן ; כרך שני;
דבר ; 430 עמודים ; 3,900ל״י).
גליון 808 (16 באפריל 1953), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
רילקה, נתן
אלתרמן וכמה משוררי ם בחמש שפות
אחרות.
גליון 2019 (12 במאי 1976), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
אני סבור שזו צריכה להיות התגובה
על המעידה של דן עומר במדורו ץ מר
של נייר (העולם הזה ,)2014 כאשר האשים
את הד״ר דן אלמגור, בעקבות הפראפראזה
שלו על מגש הכסף של נתן אלתרמן
כאילו ״״.שנים רבות עוסק דן אלמגור בריפוד
הגיונה של אומה שטופת דמע
וקסם בנוסטאלגיה זולה ומתחכמת.״
זוהי מסוג הטענות שאין צורך וטעם
להתווכח עימה.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF
.״
וכאשר הוא מסומם מאותה ״יפעה עיברית וכמיהה
דומה כי קריאה ברשימותיו של גורי, מגמתן להקלמלכות״
מסתובב גורי כמו ״קולות העגלונים שרופשו פיא את הקוראים במתיקות נוסטלגית במומנט מסויים
עד ברכיים״ משירי נתן אלתרמן, ומטיף בעדנה מילולית של אושר פלמ״חאי קולקטיבי, אי־שם ברגע מסויים, בסונוסטלגית
לפאשיזם עיברי, שמצויים בו כל הסממנים פה של מילחמת תש״ח.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF
של נתן אלתרמן ואברהם שרונסקי, ולדיברי אבידן :״אין כל קושי להגיע בד,ווה
לרמה הנדרשת, כדי לייצא בהצלחה אל העבר״ • 1מהדורה,־חדשה ומעודכנת של
קטלוג סיפרי ישראל ראתה־אור.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
אין צורך במאמץ גדול כדי לתאר בדמיון
את המאמר הראשי שהיה מתפרסם למחרת
היום בדבר, או את השיר של נתן אלתרמן.
שניהם היו קוראים לטבח המוני.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
את מקומו של
תככן־אמן אבריאל תפס שליח־מדופלם יאני
אבידוב מנהלל, שכוחו גדול בשתייה כסי־תית,
בחברת נתן אלתרמן, יותר מאשר
בעבודות ארגון.
גליון 780 (9 באוקטובר 1952), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
המסקנה:
השבוע יצא בלוית ישראל גלילי
נתן אלתרמן ושלישו ירוחם בהן למ-
סע־היכרות של כמה ימים, שהתחיל בגליל
העליון, יגיע עד לנגב.
גליון 1087 (30 ביולי 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
תוך שבוע נאמו עליה ברדיו ובכינוסים
מפלגתיים, שרים ועסקני־מפלגה קבעו את
עמדתם, מיטב עתונאי הארץ הקדישו לה
מאמרים ארוכים, נתן אלתרמן כתב עליה
שיר ויוסף בס צייר עליה קאריקטורה.
גליון 1251 (30 באוגוסט 1961), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
רק
לאחר מכן יוצג מחזהו של נתן אלתרמן,
כינרת בהשתתפות חנה רובינא,
כינרת,
שתשחק בהשאלה מהבימה כמאי
או רחמ חו ץ ־ לארץ יובא במיוחד על־ידי
הקאמרי, כדי לביים את נודק מאת
בוכנר; גאלילאו גאליליי, בבמויו
גיאורג
של גרשון פלוטקין די נ ה דו רון
תשתתף במחזה הצרפתי ג׳יג׳י, מפרי־עטה
של הסופרת קולט, שיפתח כנראה את
עונת הבימה הקרובה תיאטרון זה
אף יעלה את מחזהו המקורי של נסים
אלוני, בגדי המלך החדשים, לו מחכים
חובבי־המקור מזה זמן רב.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF
הוא
ביקשו לקחת חזרה ממרקו תורג׳מן, את
משקפי השמש ששכח אצלו, בזמן ששהה
בארץ אכרהם (״פשנל״)
ד*טא, מנהל החמאם, אימץ לעצמו סיסמה
חדשה למועדון :״הפעם — חמאם
אורי זוהר דחה הצעה להשתתף במחזהו
של נתן אלתרמן, כינרת כינרת, שהעבודה
עליו החלה בתיאטרון הקאמרי.
גליון 911 (31 במרץ 1955), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
בוועידת הסתדרות הפקידים :״איש מאתנו
עוד לא הפסיד על מדינת ישראל.״
נתן אלתרמן, על קריאת התנ״ך של
שלמה ברטונוב בקול ישראל :״הוא מחקה
את אלוהים.״
חזי?
גליון 1321 (2 בינואר 1963), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
כתב אז נתן אלתרמן :״אל נסב את
עינינו.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF
״אילו לא
היה נדפס,״ אמר מוסינזון ,״הייתי גונז את כתב־היד״ כן הסביר
מוטינזון כי את מחזהו אלדוראדו יש לכתוב מחדש לעורך
שהפציר בו לתרום שיר כלשהו לעיתונו, השיב איש הטור השביעי
נתן אלתרמן :״אין לי אפילו במה להשיב את פניך ריקם !
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF
דעות השמצות בכרוז ,
זלמן שניאור, צאצאו המזוקן של מייסד
כת חב״ד, אינו חובב את נתן אלתרמן* .לא
מכבר הטיף לו בכתבה שחצנית כיצד לכתוב
שיר ביקורתי.
גליון 666 (27 ביולי 1950), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF
תומכת בבן־
גוריון (מצוין מברכת את האנציקלופדיה
(מדוע לא י) .המסמר: ש*ר
של נתן אלתרמן מלפני 10 שנים.
בקיצור: העלון אינו מרגיז איש.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF
ח־ה שרון, דבורה קסטלניץ
ומאיר מרגלית מחדשים ימיהם כקדם בעזרת
הטקסט העליז, המתורגם חלקות בידי נתן
אלתרמן.
אולם על הבמה לא הכל נראה חד וחלק.