חיפוש: "תעלת סואץ"
נמצאו 976 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 4
מכיון שהדבר קרה בדיוק ערב מתן הלוואת הבנק העולמי לממשלת רע״ם, לשם שיכלול תעלת־סואץ, אפשר היה לנחש כי המשאית הקטנה נועדה לשמש •כטרפדת, לפוצץ ברגע האחרון את ההלוואה, או לפחות לסחוס מן הבנק הלוואה שניה לישראל.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 50
תיאור ״המילחמה הערבית־ישראלית האחרונה״ ,היא ״מילחמת חיטין השנייה״ .נועד לשמש מעין מישחק־מלחמה אשר, נוסף על המחשת אי-קבילותו המוחלטת (מבחינה ביטחונית־צבאית) של ״שלום סאדאת״ ,נועד לסייע באיתור ובהגדרת מרקביה העיקריים של הפרובלמטיקה ה ביטחונית הצבאית הישראלית וכן בעיצוב הפתרונות (הצבאיים־הביטחוניים) העקרוניים ך תוני הפתיחה ל״מילחמת חיטין דד ^ שנייה״ מתוארים בעיקרם ב״טבלת הכוחות ויחסי־הכוחות״ ובמפת ״מצב המוצא׳ /טבלת הכוחות מושתתת על נתוני * תחגות־אתראה י שר אליו ת- לאורך קווי ה־ 11 ביוני 67׳ (״הקו הסגול״): ליד תעלת סואץ וכן על ההרים הגבוהים במערב ובמרכז סיני !
גליון 1158 (2 בדצמבר 1959), עמוד 5
שר של ממשלת גאנה הודיע בקאהיר כי ממשלתו תומכת בתוכנית לחלוקת ארץ־יש־ראל משנת ,1947 וכי היא מצדיקה את סגירת תעלת־סואץ בפני השיט הישראלי.
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 2
אותה שעה העביר גמאל עבד־אל־נאצר, באמצעות נחום גולדמן, שדר סודי לדויד בן־גוריון, שבו הבטיח כי הלאמת תעלת־סואץ בידי ממשלת מצריים לא תפריע למעבר סחורות ישראליות בתעלה.
גליון 834 (15 באוקטובר 1953), עמוד 11
משך כל הארוחה לא הזכיר איש את תעלת סואץ או. עניינים עדינים דומים.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 29
האדם שביצע את המיבצע העחונאי המזהיר ביותר של השנה היה רפי (״נלסון״) אירון, האיש שעלה כימאי על הספינה שעברה את תעלת־סואץ, נעצר על־ידי משטרת מצריים, עונה עינויי־תופת במשך כמה ימים, הוחזק 23 יום במעצר־בידוד, נלקח לסיור עתונאי בקאהיר כאורח ממשלת מצריים, כמעט נהרג במשפם־לינץ׳ ביום האחרון לשהותו במצריים, ואמר, בחזרו לישראל מגולחראש.
גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 53
בגלל ריבוי הדרישה, נאלצו המצרים להעביר לצאלח ביצים דרך תעלת סואץ.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 12
בעוברו ליד מחנה בריטי. באיזור תעלת־סואץ, הוא זורק לתוכו רימון.
גליון 727 (4 באוקטובר 1951), עמוד 5
כאשר תבעו הבנקאים האירופים את פרעון חובותיו העצונזינו של איסמעיל באשא, כריב מצרים, לא היה לו מניין לקחת כסף, מכר מניותיו בחברת תעלת סואץ. מרדהסהרוהכוכב.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 4
כאשר פינו האנגלים את תעלת סואץ, נוצר הסדק הגדול הראשון בסכר.
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 20
זאת אומרת? פתיחת תעלת־סואץ ותמיכה כלכלית נרחבת ממדינות־אני עושה את זח מייד!
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 13
מצדים הנ דו ד 1ת ה בו ל טו ת לילותיו הראשונים של חודש נובמבר, . 1956 בחצי־האי סיני ובאזור תעלת סואץ התפתחה במלוא הקפה ההתקפה המשולשת על מצרים.
גליון 726 (27 בספטמבר 1951), עמוד 12
סיר־ שמונה שנים לאחר שאריה (לייב) קין, איש רכש ההגנה, נדון על־ידי בית דין צבאי בריטי לעשר שנות מאסר, בעוון נסיון רכישת נשק מ לי חיילים בריטיים באיזור תעלת סואץ, הופיע שמו בשנתון הממשלתי הישראלי בתפקידו החדש: נציג אגף החימוש .
גליון 699 (22 במרץ 1951), עמוד 8
את אחרי החלטת המג׳ליס להלאים תעשיית הנפט הפרסית — החלטה שעוררה תדהמה במערב ורוגזה רבה של פלישה האנגלים, שלא יעזו מפחד סובייטית להשתמש בכוח נגד החלטה זו — החלו מפלגות העצמאות בעיראק לדרוש את הלאמת תעשיית הנפט שם• ובמצרים את הלאמת תעלת סואץ.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 29
מספר על כך מי שהיה באותם ימים סגן־אלוף באוגדת שרון ואחד ממפקדי הגשר שהוקם על תעלת־סואץ, כדי לאפ שר לחיילי צה״ל לחצות את התעלה : ״כאשר יצאנו להתקפת־הנגד הוצמד אלי אהוד אולמרט בתור כתב של במחנה וגלי צה״ל.
גליון 908 (8 במרץ 1955), עמוד 18
השני במזדהים יזכה בפרס של עשר ל״י במזומן. תעלת סואץ היתה שרויה באפילה.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 4
המשימה: תפיסת צומת דרכים השולטת על הדרכים כת־תילה־ניצנה, המובילות לפורט־תוסי* בקצה הדרומי של תעלת סואץ.
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 8
הוא מוכן לוותר על חלק מהכנסות תעלת סואץ ועל רצועת עזה תמורת הכרה בריטית והגמוניר, של מצריים במרחב.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 3
האנגלים ביקשו להחזיר לעצמם את הפיקוח י המעשי על תעלת סואץ, הצרפתים ביקשו לנתק את המורדים האלג׳יריים מבסיסם המצרי, ואילו ישראל ביקשה להשיג: רביעית, את חופש השייט בסואץ, חמישית, את המעבר במפרץ אילת, שי׳צית, אח רצועת עזה (אולי את פירוז סיני), שביעית, חלק מסוייס מארץ־ישראל ה ישראל, כי לצרפת לא היד״ פשוט, מד, להפסיד.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 3
אחד הוויכוחים המרים ביותר שהתנהלו אי פעם בתוככי צה״ל, היה הווי כוח על הקמתו של קרר,ביצורים, שהו קם לאורך תעלת־סואץ אחרי מילחמת ששת־הימים וזכה לכינוי ״קו בר־לב״.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 15
נסיגת צד,״ל, פירוז שטת גדול מסיני, פתיחת תעלת־סואץ למעבר סחורות ישראליות, יביאו לתיעה של ממש — לזמן־מה.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 45
נפטר בתל־אביב, בגיל ,84 ייטראל זמורה, סופר ומו״ל, שנודע במיוחד בהוצאת איש־מחתרת שייב מגימנסיה עד בית־חולים צעיר שאיבטח את קווי המים של ישובי הנגב ועלה, לאחר מכן, בסולם התפקידים, דרך פיקוד על גייסות השיריון וסגנות הרמטכ״ל במילחמת ששת־הימים, שאחריה הניח את היסוד לשיטת המעוזים בקו תעלת־סואץ, שנכנסה להיסטוריה כקו בר־לב.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 21
השיחה היתד, כך: סיסקו שאל את דיין בתמימות מה המרחק בין תעלת סואץ ובין המיתלה.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 13
במיוחד ברצוני להעלות על נס את ההסכמה שהישגנו בעניין הגבולות, ה־בעייה הפלסטינית, ירושלים, סידורי־הבט־חון, תעלת־סואץ ומיצר־טיראן.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 15
במאמר שפירסם במעריב, ניתח פלד את הצעותיו של נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת לפתיחת תעלת־סואץ ואת תגובות ממשלת־ישראל על הצעות אלה.
