גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
המדינה המאוחדת, לדברי השבועון, תשלוט על תעלת-סואץ
וצינורות הנפט, תוכל לגרום נזק קטלני לכלכלת המערב, אם זה יפלוש
מחדש למרחב; תלכוד את ישראל כתוף מלקחיים; תשים לאל את
התוכניות הקולוניאליות, ביניהן רעיון הסהרון הפורה, המשורטט מימין.
גליון 690 (18 בינואר 1951), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
אותה שעה חגג אבי מנהל הרכבות,
ראובן פייקוכיץ, את יום הולדתו ה־.75
אחד מבניו הוא יגאל (״משחרר הנגב״)
אלון, אשר היה שומע, בעת מלחמת
העצמאות, לעצות אביו, שעלה ארצה בגיל
,16 היה ממייסדי מחניים וכפר תבור,
שאוויש (סמל) בגדוד הצבא התורכי, שאיבד
את רוב אנשיו בנסיון הנפל לכבו ש את
את איזור תעלת סואץ.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
על מה שקרה אחרי שרפי נלסון
ירד לתאו של צ׳ארלי ככניסה ל־תעלת־סואץ,
סיפר רכ״המלחים פי־טרסון
לכתכ ״העולם הזה״ שעלה
על סיפון ה״בירגיטה טופט״ ,כה־ניעה
לנמל חיפה :
״כבר בג׳יבוטי אמרנו לרפי שאין לנו
התנגדות לכך שירד לחוף ויחזור לאילת באחת
הספינות העובדות על קו אפריקה־אילת.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
עברנו את תעלת־סואץ בגשר־הענק ליד קנטרה.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
־
ראש חו ל ה למיטה חולה
התביעה להסגרת אבדדאוד
היא צעד ראוותני
שתועלתו מפוקפקת
אפשר היה השבוע לשמוח בשימחתו של
ספו־השלום אייבי נתן, הוא הצליח להגשים
חלום ישן שלו: לחצות את תעלת-
סואץ בספינתו שלום, לאילת וחזרה.
גליון 759 (15 במאי 1952), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
אינצידנט שני סופק על־ידי לורד מנקרו»ט,
נשיאה בן ה־ 37 של ברית הצפורנים השמרנית,
שתפקידה להנציח את זכרו של בנימין
ד׳ישראלי, ראש הממשלה היהודי שרכש למען
בריטניה את קפריסין ואת תעלת סואץ.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF
הס מזכירים כי ישראל היתד, המדינה היחידה
בעולם שהפצירה בבריטים להישאר ככובשים
באזור תעלת־סואץ, ובזאת, פגעה ב־צפור־הנפש
של האומה המצרית.
גליון 703 (20 באפריל 1951), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF
.״
מדוע, המשיר לשאול, לא תנהג הממשלה
המצרית באותה צורה באנגלים, היושבים
באיזור תעלת סואץ. יפסיקו את זרם ה מים
!
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
אנחנו מוכנים לפתוח את תעלת־סואץ
בפני ספינות ישראל, ואת הדרך לכותל המערבי בפני
מתפללים יהודיים.
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF
שמענו אותו בימי קיביה ובימי הפשיטה על עזה, שמענו
אותו כאשר פינו הבריטים את תעלת־סואץ והתיידד׳ עם
עבד אל־נאצר.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
בין
היתר:
(א) שדפי ההסכם הסודי כין בריטניה, צרפת וישראל,
ניתנו לצה״ל 96 שעות בדי להגיע לגדת תעלת־סואץ -
ורק אז היה צריך להתפרסם האולטימטום המפורסם, שדרש משני הצדדים
להתרחק עד נדי סו מילין מן התעלה.
גליון 2313 (30 בדצמבר 1981), עמוד 68
טקסט · תמונה · PDF
עבד אל־נאצר לא היה מסו גל
להגן על תעלת סואץ — אולם הוא
היה מסוגל לסתום אותה.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF
.
** קודמו של עבד־אל־נאצר בראשה
של מצריים האחר־מלוכנית.
*** כמו הלאמת תעלת סואץ, שהיתה
איזור צבאי בריטי.
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF
מדור ״כמרחב״ הקדיש בתכת־תחקיר מצולמת על
המאבק המצרי־בריטי כאיזור תעלת־סואץ.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF
נתמנה קצין־תחזוקה ראשי בצה״ל
תת־אלוף ציון מסורי ( <48 הקצין־האלוף
השלישי בצה״ל מן העדה התימנית* .מסורי,
שעלה ארצה בגיל שנה, שירת בגולני ובשיריון,
אך עיקר מסלול־הקידום שלו היה כקצין־תחזוקה
(בין השאר באוגדת אריאל שרון, עת צלחה את
תעלת־סואץ במילחמת יום־הכיפורים).
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF
תמרורים נתמנה לפצ״ר (פרקליט צבאי
ראשי) צה״ל, תת־אלוף בן־ציון
פרחי .46 ,פרחי הוא יליד בולגריה,
שעלה ארצה בגיל ,10 היה קצין הנדסה
קרבית (שהתמחה בחבלה ובמיקוש),
עזב את צבא־הקבע בגיל צעיר כדי
ללמוד מישפטים ושב לצה״ל אחרי
כמה שנים, כדי לקחת חלק בבניית קו
ברלב, לאורך תעלת־סואץ.
גליון 1756 (27 באפריל 1971), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
המשיך קראפט וקבע:
מזב״ל־מתפופזר אליאב
צנינים בעיני הצמרת
שר החוץ האמריקאי, ויליאם רוג׳רס, ב־איזור,
נועד למציאת דרך כדי לאלץ את הצדדים
להגיע לפחות להסדר כלשהו בשאלת
פתיחת תעלת סואץ.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF
הוא גם חזר על העיקרון שכל הסדר-
ביניים לפתיחת תעלת־סואץ צריך להיות
צעד לקראת הסדר כללי, וחלק מן המאמצים
להשיגו.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF
הוא ניתן למילחמה הארוכה על גדות תעלת
סואץ, בין ישראל ובין מצריים, בסוף שנות ה־ .60 מילחמה
זאת תבעה קורבנות רבים.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 64
טקסט · תמונה · PDF
הצבא המצרי, שהתרכז במשך כמה
שבועות סביב תעלת סוואץ, כדי לקדם
פני התקפה בריטית־צרפתית אפשרית,
התפנה שוב לגבול ישראל.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF
בארץ־היאור עלה אז לגדולה סגן־אלוף צעיר בשם גמאל עבד־אל־נאצר,
שפתח במאבק המדיני לסילוק הצבא הבריטי, שהחזיק אז עדיין בבסיסים לאורך
תעלת־סואץ.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF
שאר המתחרים היו ארבע
נשים, והפרס לזוכה: כרטיס טיסה לאירופה,
עוגה בת שלוש קומות והזמנה לבשל לחיילי
צה״ל במוצבי תעלת־סואץ.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
צרפת ובריטניה ״התערבו״ ,כדי לשמור,
כביכול, על תעלת־סואץ.
גליון 1972 (18 ביוני 1975), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF
דייו
לא התערב
יין לא התערב בעניין צליחת
תעלת־סואץ אפילו ביום המכריע
ביותר של המילחמה, ב־ 17 באוקטובר,״
מגלה אורי דן המתאר את קורות אותו יום
ואת המיפגש שנערך בו בין אריק שרון,
לבין מפקד חזית הדרום רב־אלוף (מיל).
גליון 1988 (8 באוקטובר 1975), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF
הגילוי היה קשור בפרשת שיגורה
של אוניית־המיבחן הראשונה שעמדה
להעביר מיטענים המיועדים לישראל ב־תעלת־סואץ.