חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,886 תוצאות (מציג 1,301 עד 1,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 42
אלא שלו. ש מ עון /או בסי שהוא נקרא בגרמניה רול(* עוץ נער־שעשועים ב על המועדונים בגרמניה. … ״יש לו ממש לב שבור, רואים את זה,״ סיפר לי המכר שלי מגרמניה. יתכן שיש לו לב שבור בגלל עניין אחר שקשור בעזיבה. היא לא עזבה אותו סתם כך, אלא לטובת מנהל בר צעיר בגרמניה ואני מריחה שעדן בעל המועדונים אולי מכיר אותו.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 57
התכנון הגאוני שנועד לחסוך 600/0מהמאמץ, השכלולים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר-כל אלה זיכו את מטבח ״פוגנפול״ בפדס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום העיצוב(פרס ״ו\/וח 0ץ £רע 0״ לעיצוב הניתן מטעם המועצה הלאומית של גרמניה) וכדי שהתמונה תהיה מושלמת: רק חברת ״פוגנפול״ יכולה להציע סידרה של מוצרי חשמל מהשורה הראשונה שפותחו ועוצבו במיוחד כדי להשתלב בהרמוניה מושלמת במטבח ״פוגנפול.״ כן, ב״פוגנפול״ חשבו על הכל. בואו לראות את מטבחי ״פוגנפול״ תוצרת גרמניה בתצוגת המטבחים המרשימה ביותר שנראתה אי־פעם בישראל.
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 6
נחוג. בגרמניה, יום הולדתו ה־ 65 של ארנסט פון־סלומון, מי שהיה סופר נאצי חסר־חשיבות, ושהיה בגיל ,20 כפרח־קצונה גרמני, אחד מרוצחי שר־החוץ הגרמני של אותם ימים, היהודי וולטר רטנאו. … יום הולדתו ה־ 75 של פרופסור מכס מרכוס, המנתח המפורסם ביותר בארץ, יליד גרמניה שניתח מאז עלה ארצה לפני 35 שנים גם עשרות נכבדים ערביים בכל ארצות המרחב וגם עשרות לוחמי מחתרת יהודיים שנפגעו בעת פעולות; מי שהיה בין מייסדי בית־החולים הפרסי אסותא בתל־אביב ושנודע באימרתו ״אני מכיר את חצי היישוב מבחוץ, ואת החצי השני מבפנים!
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 23
נחוג יום הולדתו ד,־ 80 של אר* נולד צווייג, הסופר היהודי־גרמני (סר־ג׳נם גרישה) שירד מן הארץ, ערב הקמת המדינה, לגרמניה המזרחית, בה שימש, משך חמש שנים, כיו״ר האקדמיה לאומנויות. … נפטר בירושלים, בגיל ,87ד״ר אליעזר להמן, רופא פליכסאפרים יליד גרמניה, שעלה ארצה אחר ששרת כרופא צבאי בחזית המערבית, התיישב בירושלים, בד, היה, בין השאר, גם רופאם של ערביי דיר־יאסין, בניצוליהם טיפל ושאת תודת שאיריו,ם קיבל אחר מלחמת ששת־הימים, כשאלה באו במיוחד מן השטחים הכבושים על־מנת להור״ד להמן דות לו על פועלו לפני 20 שנה, בשלהי מלחמת־ר,עצמאות. נפטר בחיפה, בגיל ,53 משה פרידמן, ותיק ההגנה, שהיה ידוע בכל הצפון כמשה תשע לזכר תפקידו במחתרת: מפקד אזור תשע (המושבה הגרמנית) של ההגנה בחיפה.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 58
באופן כזה עזבה גם אחותי ברטר! עם בעלה את גרמניה. אחר־כך לקחו גם את סבתא שלי שהיתה נתינה פולנית. … הנה אספר לך סיפור. בתקופת הנאצים בגרמניה נתבקשתי להכין עבודה על מצב יהודי גרמניה לקונגרס הציוני. … ובכן, ישנו חוקר בגרמניה — שכחתי את שמו — החוקר את מצב יהודי גרמניה בתקו פת הנאצים, והוא לקח מארכיון הגסטפו חומר למחקרו והגיע גם לעבודתי.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 8
הנאצים ראו ביהודים חיידקים של ריקבון, וההגירה מילאה תפקיד כפול: לסלק את החיידקים מן הגוף הגרמני, ולהחדירם לגופם של עמים אחרים, יריבי גרמניה. … בפולין הדרומית. בדרך עברו את קו התיחום הגרמני־סובייטי ונתקלו במשמרות של הצבא האדום. … לבסוף החליטו השניים להקים את מדינת״היהודים בניסקו, ליד הנהר סאן, בצד הגרמני
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 21
ובאותה השעה הגיעה גרמניה לשיא של פריחה תרבותית, לשיגשוג הפרוורסיות מכל הסוגים והמינים, לדגן דנטיות בכל השטחים. … במציאות שרו הנאצים ברחובות שירים בנוסח ״כאשר דם יהודי יותז מהסכינים/,המצב ישתפר ויילד ו״צעוד נצעד קדימה /כאשר הכל יתנפץ לרסיסים /כי היום גרמניה היא שלנו /ומחר העולם כולו השיר במחזמר הוא מעין תמצית של כל השירים האלה. … קייזר בגרמנית, צאר ברוסית. קיסר אצלנו.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 55
קאמי(חתז פרס נובל )1957 מציג בלשון סיפור זו את תיאור לוויית אמו של מארסו, אהבתה של מארי, דמויות ידידיו ושכניו, עבודתו בחטף טשרני -סוף משוררת ישראלית חשוכה כבוד ויקר לתרבותנו בצלב הכרס של גרמניה, ומוסיפות כבוד ויקר לתרבותנו, וזאת למרות שאנחנו לא שמענו עליהן מעולם. … תולעי תרבות צלב הכרס ארבע פעמים בשנה מפרסמת ממשלת מערב־גרמניה כתב־עת בשם ״העתיד״ ה מדווח על אירועים שונים ברפובליקה הפדרלית הגרמנית. המדור המרתק בכתב־עת זה הוא ״ישראל כרפוכליקה הפדרלית הגרמנית״ ,מדור המתאר אותם ישראלים, המעדיפים את גרמניה ככר פעולה למלא את כרסם שאינה באה לידי סיפוק בתקו פות שהותם בארץ.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 28
התרגום של עמוס קינן (שלא יכול מעצם טבעו להיות תרגום, משום שאין כלל הקבלות לבטויו הצרפתיים של ז׳ארי) רומז בקושי למה שמתרחש אונו * רווח גרמניה — ארץ של חמורי־גרם במקור, ואחת מהברקותיו הטובות יותר, היא ההסבר של אובו לשמה של גרמניה :״קוראים לה גרמניה, משום שכל תושביה חמורי־גרם.״ התפאורה והתלבושות (פרט לזו של אובו) מסתפקות ברעיונות פושרים, ואילו רוב השחקנים נראים נבוכים למדי, כאילו לא כל־כך נעים להם להשתתף במהתלה תפלה שכזו. … אבל, על אף ההשכלה המוסיקלית של הקהל הגרמני, אין זו המוסיקה הדודי־ הערכות ראשונות מבטיחות שההשקעה תישא רווחים יפים. … מסתבר שמשח ואהרן היא ההצגה הנועזת ביותר שהועלתה אי פעם בגרמניה, ושיער נראית על־ידה בסיפור חינוכי לילדי גן.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 39
גזנז ת רי ם המורה לגרמנית נקבע לחתן פרס־ישראל בנד דעי־היהדות, פרופסור משה הנרי גושן־גוטשטיין ,62 ,על מיפעליו בחקר־המיקרא. … משך שנים היה בעל טור שבועי ללשון העברית ביומון הארץ והוא האיש שלימד, בשעתו, את יצחק נבון, כיום שר־החינוך, את הלשון הגרמנית. … נסיר נגד היטרר נ חוג ב־וימהוף שבצפון־גרמניה, יום־הולדתו ה־ 80ש ל הנסיך* לואים פרדיננד פון־פרויסן, הטוען לכתר גרמניה כיורש הבכיר לשושלת ההו־הנצולרים, ששלטה בגרמניה עד , 1918 עת הודח סבו של פון־פרויסן, הקיסר וילהלם השני.
גליון 2487 (1 במאי 1985), עמוד 6
רגן, בבית־קברות גרמני בעיירה בי־ הוסבר כי החלטות אלה אינן סותרות טבורג, שבו קבורים גם 47 הללי הס״ס. … ס״ם־חמוש בחזית הרוסית קנאים ללא מעצורי הם נגד המעשה, אף שהמיפלגות הגרמניות נהגו בזהירות חשודה. … בין 1.2מיליון חייליו היו רק 400 אלף גרמנים אמיתיים 410 .אלף היו בני העמים הכבושים, שהתגייסו כדי להצטרף ל״עם האדונים״ 310 .אלף היו ״גרמנים עממיים״ דוברי־גרמנית בני ארצות אחרות.