חיפוש: גרמניה
נמצאו 13,886 תוצאות (מציג 4,751 עד 4,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 21
במועדון הישראלי בו היא מופיעה אומנם לא זרקו עליה עגבניות, כמו שעשו הגרמנים בסלון עדן, והם היו נימוסיים ושקטים יותר. … בסוף עשתה כנראה המלחמה את הוא מעריץ שלה כבר הרבה שנים, והיא אותה שאלות על האידיאלים שלה, על הגרשלה: לפני כשבוע עזב מייק את ידידתו, מנים, על מלחמת העולם ועל גרמניה. היא משיבר, לו על כך כגמולו .
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 29
היא לא היתד, רומאית, אלא גרמנית. שממשלות־המערך הביאו אותם ארצה ושכחו אותם למחרת־היום! … 01 ף * אגודה המיקצועית של העסקנים * • הלכה להמליך את הקיסר החדש, והם עשו זאת כמו האצילים הגרמניים שבחרו ב״קיסר הרומאי הקדוש״. ברייך הגרמני הראשון (אותה ״אימפריה רומאית קדושה״) התרוצצו מלכים, נסיכים, דוכסים ורוזנים.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 16
יש גם מנהל ישראלי בשם מיי* ,המפקח על כל העניינים בגרמנית, ומקלל בשקם את כל הגרמנים בעברית. … ״שום אשד, עוד לא עברה ולא תעבור את סף המועדון שלי. הגרמנים הם בסדר בשטח ההומוסכסואליזם, אם כי הכי חזקים בשטח הזה הם בכל זאת הצרפתים.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 43
לפני שנים אחדות נשא יהודיה גרמניה, ועבר לגור בברלין המיזרחית. … זה היה מצחיק מאוד בהתחלה, עכשיו כבר התרגלנו.״ כשסיים מיכאל את לימודיו בבית״הספר הערבי, נסע לגרמניה ולמד שם ציור.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 69
אוריאל טל מפרסם רשימה תחת הכותרת ״המעמד האזרחי־מישפטי והמעמד התיאו לוגי של יהודי גרמניה בראשית הרייך השלישי 1933/34 חיים שצקר מפרסם פרק כמעט בלתי ידוע על תנועת הנוער היהודית בגרמניה בתקופת השואה.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 25
וכמו שאמריקה נמצאת באמריקה כי מדברים בה אמריקאית, ואוגנדה נמצאת באפריקה כי מדברים בה אפריקאית, כך ישראל נמצאת באירופה כי מדברים בה צרפתית, אנגלית, גרמנית ויידיש. … כדי לעבוד במשרד- החוץ יש לדעת גרמנית וצרפתית. כדי לעבוד בסוכנות יש לדעת אנגלית. … אני לא מבין איך משרד־החינוך לא מחוקק חוק שהשפה הערבית תהיה שפת־חובה.״ אברהם לביא מדבר ערבית צחה, עברית צחה, אנגלית צחה, גרמנית צחה וצרפתית צחה, כל החמש עם סגול תחת הצד״י.
גליון 1465 (5 באוקטובר 1965), עמוד 11
. • תוצאות הבחירות בגרמניה המערבית יקלו עד שליחותו דחליל חרש הגיעה במודעת־ענק שנשאה את המילים ״זזל״ חלילה״ .רוב הקוראים האמין שזו מודעה של גח״ל, ואחדים אף התרגזו על גח״ל בשל הביזבוז. • מן הקטר של רפ״י יצא הקיטור. … המרוויח העיקרי בבחירות אלה הוא שר ההגנה לשעבר פראנץ יוזף שטראוס, העומד להיות שוב בעל השפעה ניכרת בממשלת גרמניה, גם מבלי שיהיה חבר בה.
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 8
לגרמניה זו אין לה דיס־לומאטים אחרים זולת שכמותכם!״ הלכתי לשרתון, ועמדתי מול הנשר הגרמני. פתאום נעצרה ניידת משטרה כשהיא צופרת. היא באה מאחורי ושמעתי את :האס תישאר מפ״ם מפל־ (המשך ב ע מו ד ) 10 בעיה מס׳ 2 ה א 1ר ח קי איש בודד ניסה השבוע להרים קולו נגד נוכחות השגרירות הגרמנית בתל־אביב.
גליון 1480 (12 בינואר 1966), עמוד 9
אין היא נקבעת על־ידי המליצית של קוזי־היסוד, אלא על־ידי ההרכב הציבורי והאישי שלה: 9המשך המדיניות הנוכחית בעולב ובמרחב, הגברת מירוץ־ד,חימוש, התקרבות לגרמניה המערבית, אדישות כלפי כל יוזמת־שלום ערבית וניטראלית ונוקשות גמורה בשאלות הברוכות בכך, כגון שאלת הפליטים. • ניתוח קוסמטי למימשל הצבאי, תוך השארת ערביי ישיאל במצבם הנוכחי. • המדיניות הכלכלית של פינחס ספיר — המובילה אליבי בגו\2וגז גזחייר ך• מעשה נחרץ גורלך של מפ״ם כבר למחרת יום ה/בחירות, כאשר הכריזה שהיא רוצה בקואליציה עם עסקני־הדת — תחת לחתור, לפחות להלכה, לקואליציה מצומצמת שתתבסס על המחנה המתקדם במדינה. … של גרמניה, וכדומה.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 20
גרמני, מולטית ויהודיה. … באחד ממועדוני־הלילה שם שרד. פגשה ספר גרמני בלונדי בשם שומאן. … אבל לשומאן היה שכל של ספר. הגרמני וד,מולטית ניפגשו אצל ידידה יהודיה.
גליון 2311 (16 בדצמבר 1981), עמוד 37
שניהם עזרו לממן, יחד עם ממשלת גרמניה וגורמים אחרים (ראה יומן אישי) את מיבצע־התעמולה של שרון במערכת־הבחירות האחרונה — הטיולים ההמו ניים בין ההתנחלויות בגדה המערבית, אשר רוח גוש־אמונים אפף אותם. … (כמו הגרמנים, להבדיל, שיש בעברם כמה כתמים נאציים מימי השואה, המממנים כיום לאומנים ישראליים כדי להצטייר, בדיעבד, כחובבי-יהודונים).
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 12
.״ #נימנעתי מהצבעה על שיגור מישל־חת־נוער לגרמניה, אחרי שסגן שר־החינוך הסביר כי בעניין זה ניכנעה הממשלה ללחץ גרמני. הסברתי בנאום קצר את גישתנו: עלינו לעודד את הנוער הגרמני הטוב, שיעמוד במאבק נגד הנוער הניאו־נאצי.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 10
* שר השיכון בנטוב והמנכ״ל שלו * הבדיחה של שר החוץ אנא אבן ** הו, כרגע זה, ההבדל בין ממשלת גרמניה המערבית לממשלת ישראל? שתיהן זוממות עתה לשנות את חוק־הבחירות. הגרמנים מתכננים חסימה כדי למנוע את אפשרותם של הניו־נאצים, שוחרי המלחמה, להגיע לייצוג בפרלמנט.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 23
.״ כי מישל דומה דימיון מפתיע ל א סי דיין, המתפרסם, אף הוא, באותם שבועוני־קולנוע • .על ימיה הראשונים של שושלת המפיקים בראונר, סיפר המפיק היהודי־הגרמני הצעיר ביותר במשפחה, ווד,ת בראונר, בעת פגישה משפחתית במזללת קליפורניה. … כעבור שנה, שהו השניים שוב בגרמניה, והוזמנו לביתו של בראונר לארוחת דגים ממולאים וחמין . … ״ ממה יאן קיפורה .״אנחנו לא גרמנים, אנחנו יהודים, יוצאי פולין,״ היתד, תשובתו של בראונר.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 4
מנחם בגין שמלחמתו נגד השילומים הגרמניים (שסיכוייהם נראו ה שבוע רחוקים למדי) החזירה משהו מזוהר המאבק העממי לתנועתו. … התוצאה: ביום הגדול בערו הלבבות מכאן ומכאן, היתד, אבן אחת מספיקה כדי לפוצץ את חבית הנפץ של שנאת האחים. * את המפלגה הקומוניסטית הגרמנית, נאשר הנאשם העיקרי היה דימיטרוב מנהיג המפלגה הקומוניסטית הבולגרית, ש כיהן כמזכיר הקומינטן, ארגון המפלגות הקומוניסטיות העולמי. … האצבע זזה צפונה, נעצרה בשפך ואדי סוכריר (מול גן־יבנה) שם הקימו הגרמנים בימי מילחמת העולם הראשונה בסיס סודי ל צוללות ובמילחמת העולם השנייה הקימו שם הבריטים בסים משלהם.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 56
יש ומרירות כזאת, שמקורה בשנים חלפו להן, שדם דבש לא יוכל להמתיקה המהפכנית היהידיה־גרמניה, רוזד, לוכסמבורג, כתבה פעם שאנשים מתחלקים לשני סוגים: נטולי עמוד־שדרה הזוחלים על גחונם בארץ אחרת, שקועים במרירות ש״שום דבש לא יוכל להמתיקה.״ כאן מתחיל סיפור האסופים להפוך יצירה מונומנטאלית של התחסדות. … בתור שליח ציבור היה עלי להוכיח עליונות פיזית ונפשית: עלי למהר להזמין כל מי שיערער על עליונותי להתחרות במסלול ארוך, ומי שייפול — יישמט, ומי שיגיע ראשון — לו זר הדפנה מרגע שנכנס גיבורו של לב חקק לאותה תחרות או לימפית, שבסופה ממתינה לו קתדרה אמריקאית לסיפרות עיברית, נימת סיפורו הופכת, יותר ויותר, כזו המזכירה את סיפרותם של כתבלבי יוז׳ף גבלס הגרמני, תוך מהול של צביעות והתחסדות מעורר־סלידה: כשנקלעתי לשחק עם ילדים בני גילי כשבונה היה עלי לדעת להשיב לשאלות קשות־, :מדוע הגבות של העירקית מחוברות שמעיז איד הוא מדבר?
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 33
יעקוב בחן ( ,)36 מוכר־עיתונים בשכונת התיקווה ב־תל־אביב :״הצבעתי לליכוד בפעם הראשונה• בגין הוא גרמני. הוא בן אולי ,50 אולי קצת יותר. … בהתחלה ברוסיה, אהר־כך נגד הנאצים בגרמניה, ו- אחר־כך נגד הערבים והאנגלים בישראל. … ״בגין,״ הוא אומר ,״נולד בגרמניה. היה בן־טיפוחיו של זאב ז׳בוטינסקי.
גליון 1119 (8 במרץ 1959), עמוד 8
וכיאה לגרמני, הביא על כך מיסמך רשמי. … תוך כדי כך יצטרך הקהל הגרמני לתת שוב את דעתו על השאלה: באילו אמצעים השתמשו הערבים וישראל במלחמה על השילומים? … הוא מיהר לרכוש את הזכויות על ספרו של עתונאי גרמני, ארנסט שנבל, שהופיע לפני שנד״ בו תיאר את ימיה האחרונים של אנה פראנק — מן היום בו מסתיים היומן ועד ליום בו הושמדה.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 4
#מנהיג חרות מנחם כגין, שיצא לאירופה למסע חרם על גרמניה, נפגש עם שונא־גרמנים אחר, הגנרל שארל דה*גול.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 8
אף שחונים דתיים רבים חוששים מפני מינוי כזה, שיתן כיוון חדש למוסד הרבנות, הרל -ידוע -גורן כגאון בענייני דת, יבסיח לרבנות מערגת־פירסומת ויכולת תוקפנית מועמדים אחרים לתפקיד הרב איסר יהודה אונמרמן בן ה־,73 הרב הראשי של תל־אביב, שאינו דוע כאישיות חזקה; והרב יוסף דוב סולובייצ׳יק מאמריקה, שיסרב כנראה כדי להימנע מריב עם דודו, האב הרוחני של נסורי קרתא, המתנגד בכלל לרבנות הראשית • הוויכוח על הכעיה חגרמנית יקכל מימד חדש, כאשר חוגי האופוזיציה יעלו את העיסקה המסחרית עם גרמניה, שעד כה הוסוותה. ישראל מקבלת מקולומביה קפה תמורת ג׳יפים, מוכרת קפה זה לגרמניה המזרחית תמורת סוכר.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 45
צרפתי במוצאו (יליד איזור־המריבה לורן, שבין גרמניה לצרפת) ,רכש לעצמו מוניטין בגרמניה, שם הוא עובד כבר שנים רבות, כבמאי אוונ־גארדי המשלב טכניקות יוצאות־דופן (צילומים בעלי אורך בלתי־רגיל, שימוש בשחקנים לא־ימיקצועיים.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 7
כמדור ״מכל העולם״ נסקר סיפרו של פראנץ פון־פאפן, שהיה אחד הקאגצלדים האחרונים כרפובליקה הוויימארית כגרמניה והפך צבעיו ברייד השלישי של היטלר, שאותו שירת כשגריר וכרב־מרגלים. כתכה אחרת שתיארה את ״הנם הכלכלי״ שפקד את מערב־גרמניה אחרי תבוסתה, נסתיימה כציטוט :״כתקופה זו שוב איו איש מנצח כמילחמה.
גליון 825 (13 באוגוסט 1953), עמוד 15
בתשובה לשאילתה של חכ״ית חרות אסתר רזיאל-נאור, בצניין הסרט עיר האהלים שמרגוט קדוזנר־כרנדשטטר (אשתו של המפיק יהושע כרגדשטטר) הביאה אותו להצגה במצרב־גרמניה, השיב השבוצ שר־החוץ משה שרת :״ממשלת ישראל לא שלחה שום סרט לגרמניה, וממילא לא שלחה שום גברת ללוות את הסרט.״ לא עוד ודא חו־ר אמר השבוצ חיים (הי־ הג׳יפ) חפר, הלומד צתה באוניברסיטה הצברית :״צסק ביש, בבוקר רצדתי בירושלים מקור וצכשיו אני מצד כאן (בתל־אביב) מחום.״ באותה הזדמנות סיפר מצשייה משצשצת צל חברדליצירה (הם שיתפו פצולה במספר פיזמונים, חתמו צליהם בשם־הצט חגור־חפר) חיים (עד עלות השחר) גורי.
גליון 1128 (12 במאי 1959), עמוד 8
עבדנו חזק כי רצינו להשאר בחיים, אבל זה לא עזר• בכל יום היו לפחות מאה מאתנו מתים מרעב, התעללות או יריות סתמיות של הזקיפים הגרמנים. … פתאום ראיתי שהקאפו הגרמני מסתכל בי בשעמום. … ״את תהליך השחרור אני לא זוכרת. לפני כן הספיקו הגרמנים להתקיף את המחנה פעמים מספר ולצלוף לתוכו במכונות יריה.
גליון 1109 (31 בדצמבר 1958), עמוד 8
אך לפני שהמשטרה הספיקה לגלות את עסקיו, ולשים עליו יד בשנית, עזב מסייד, ג׳וזף את פילגשו ד,גרמניה ואת חפציו האישיים, נעלם כלא היה. ׳ ׳במקומו הופיע יוסף לוי, אזרח מרוקאי, שנחת בלוד ובכיסו אלף דולאר. … אז, לדבריו, נכלא על־ידי הנאצים• בכלא הכיר לוחמי־מחתרת, החליט על פי עצתם להעמיד פנים כמשרת־הגרמנים כדי לעזור בחשאי למחתרת.
