חיפוש: היטלר
נמצאו 2,087 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 15
וזאת, למרות שבשנות המלחמה היה עוזרו הקרוב של אלברט שפר, פושע המלחמה שנידון ל־ 20 שנות מאסר בנירנברג, על היותו שר החימוש והייצור־המלחמתי של היטלר. … בשיחות נרגשות הסביר, ששליקר שיקר לו, בספרו שהוא גדל למעשה בדרום אמריקה, ושהה בה עד פרוץ המלחמה ב־ .1939 למעשה, כפי שהסתבר לאחר מכן, חזר שליקר לגרמניה עוד ב־ ,1933 מייד עם עלות היטלר לשלטון, והצטרף למנגנון הנאצי.
גליון 2489 (15 במאי 1985), עמוד 4
יהושע עמישם, דובר מישרד־התיקשורת, ירושלים בי ט ס רג זה רא הכד למיקרא המיסמך הסודי של אדולף היטלר (העולם הזה ,)8.5שבו פורטו תוכניותיו לאחר הניצחון, מוטב, בכל זאת, להשאיר קצת אהדה לאמריקאים. … כי עם כל הכבוד לצבא האדום, שהקריב מיליונים, ולשאר בעלות־הברית במילחמת־העולם, היתה זאת אמריקה, הארי הישן, שהתנער מריבצו, הזיז את עצמו ובסופו של דבר הביא את הניצחון על היטלר.
גליון 2449 (8 באוגוסט 1984), עמוד 5
כתבתי אז :״בשולי החיים הציבוריים קיימים בארץ כמה פלגים ואישים בעלי סימני־היכר נאציים חלקיים ...סבירה יותר האפשרות שהיטלר ישראלי ינסה לאמץ לעצמו סיסמות מהווי הפלמ״ח וההתיישבות, שיתעטף באיצטלה של, חלוציות חדשה׳ .שיטיף לדיכוי המיעוטים ולשינאת הערבים. ״איני מנסה לומר ברגע זה כי עליית היטלר ישראלי קרובה לוודאי, או אפילו בעלת סיכוי רב, אך אני רוצה להדגיש כי הדבר אפשרי, וכי האזרח הישראלי מצווה לעירנות לגבי המתרחש בביתו, כמו אזרח כל מדינה אחרת״. … עכשיו מבינים רבים שלא היו אלה אזעקות־שווא, שצירוף המילים ״היטלר ישראלי״ אינו בלתי־אפשרי.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 12
לוחס החופש הגרמני אדולף היטלר נפל קורבן לפשעי הקומוניסטים! … חוברת הממהרת את היטלר ומציגה אותו כלוחם חופש עדיין אינה נפוצה בישראל, לעומת זאת מופצת עתה חוברת אחרת, הנושאת עליה את השם: נרצחו על־ידי מוסקבה! ,המנטה לטהר את שמו של אחד מגדולי הפורעים בתולדות היהודים, סימון פטלורה, ששמו מוזכר בנשימה אחת עם המן והיטלר. שוורצכארד -סוכן חשאי.
גליון 1220 (8 בפברואר 1961), עמוד 16
סיכם אחד מהם את הדעה הכללית של הפרופסורים :״מה שאתה עושה דומה למעשיהם של עתונים מסויימים בגרמניה, שעזרו להיטלר לעלות לשלטון! … כאדם שעלה ארצה בדיוק עם עלית היטלר לשלטון, ב־ , 1933 התרעם בריתחה עם ההשוזאה הכפולה — הן השוואת תפקיד הארץ לזה של העתונים שאיפשרו את עליית הנאצים; הן השודאת שלטון ביג׳י ונערי־החצר שלו לחבורת הקלגסים של היטלר.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 7
בגנותו את תשע המדינות האירופיות על הח לטת ונציה שלהן, הקוראת לשלום במיזרח־התיכון, הוא הישווה את אש״ף לאם־אם הנאצי, ההולך ב־עיקבות מיין קאמפף של היטלר. ובנאום הגדול הזה — שנישא מעל מסך הטלוויזיה בקול רועד, באוזני עולם ומלואו — השתמש ראש-ממשלתנו היקר בדיוק באותם המישפטים שבהם השתמש אדולף היטלר במיין קאמפף שלו. תמיד בסיגנון, תמיד בסיגנון...
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 9
אולם כאשר בניהם של אותם שוחרי־שלום בצרפת ובבריטניה (ואגב, גס הקומוניסטים בארץ־ ישראל) התנגדו למלחמה בהיטלר ב־1939 וב־ ,1940 בטענה כי התגוננות המערב מול הזוועה הנאצית היא ״בגידה״ ו״שרות לאימי פריאליזם״ — הרי הם ביצעו פשע כלפי האנושות. הם החלימו מפשע זה רק כאשר פלש היטלר לברית־ר,מועצות — ואז הפכה לפתע ההתגוננות לכשרה למהדרין. איני רוצה לרגע להשוות את עבד־אל־נאצר להיטלר, ואת הערבים לנאצים.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 9
לא חשוב כל כך אם המהפכה הגדולה באה עם עלייתו לשלטון של ד״ר דניאל מאלאן, כו מר בורי בעל השקפות יש למנוע נציגות גמורה בין לבנים החשמלית והרכבת כמעט נאציות, שקיווה לנצחון היטלר במלחמה. … אחוות החיילים האירה בחושך הגזעני של המדינה, הצילה במידת,־מה את כבוד האוכלוסיה הלבנה בעיני העולם׳ שלמד להתיחס אל דניאל מאלאן כפי שהתיחס בשעתו אל דמגוג גרמני עולה בשם אדולף היטלר. אולם גם אחוות החיילים היתד, מוגבלת.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 13
כל מעוזי התעלה, מילבד המזח ובודפשט, שעל שפת הים־התיכון, נכבשים על-ידי המיצ־רים או מפונים על־ידי צה״ל. 1975 — 4.10 גי מולה, ראש ממשלת צרפת לשעבר ומנהיג סוציאליסטי, נפטר בגיל ׳ — 5.10 היטלר ניכנס במסע ניצחון לוורשה הכבושה. … — 3.10 השריפה הגדולה ביותר בתולדות המדינה פרצה בבית־החרושת קרגל בלוד. 1940 1955 1978 — 4.10 פגישת היטלר ומוסוליני ב־מעבר־ברנר בטירול.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 11
.״ חיילי צה״ל, להם מחולקת החוברת, והצמאים מן הסתם לשמוע תורה וחוכמה מפי גדולי הדת, המצפים להדרכה מעשית בענייני המלחמה והשלום, לומדים מדבריו של שרגא גפני, כי היטלר היה כלב קטן מאוד בהשוואה לעבד־אל־נאצר :״הנציונל־סוציאליזם הערבי הוא לגבינו חמור יותר הסופית באה לאחר נצחונות גדולים שלו, ולאחר מאבק מר מאוד עימו ״ואילו תבוסות הערבים במלחמותיהם בישראלים, ובמיוחד במלחמת ששת־הימים, הן תבוסות קלון ממש, ולוא רק בשל היחס המספרי בין העם המנצח והערבים המנוצחים.״ כאן קובע גפני מסמר גדול וחשוב: מת שהערבים מחפשים זה לרחוץ את אות־ה־קלון בים של דם ישראלי. כדבריו :״כמו היטלר בשעתו, שהשיג למעשה את כל מבוקשו בלחצים מדיניים וצבאיים, ללא מלחמה, ובכל זאת חתר למלחמה, כדי לשפוך דם לשמו, כן אביה הרוחני של התנועה הלאו־מית־הנאצית הערבית, נאצר, והערבים כולם עימו — יבקשו עוד שנים רבות לשטוף את הכתם שעל כבודם בנחלי דם ישראל.