חיפוש: מצרים
נמצאו 50,036 תוצאות (מציג 1,251 עד 1,275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 20
על צידה האחד של המדליה מוטבעת המילה שלום בעברית, ערבית ואנגלית, כששלושת השפות משתלבות זו בזו, בצורה המסמלת יותר מכל, את הקירבה אשר נוצרה בין העמים שלקחו חלק בתהליך השלום. מסביב למדליה כתוב: שלום ישראל -מצרים ,1979 ,בשלושת השפות. על צידה השני של המדליה מופיעה יונת השלום כשכנפיה הפרושות מגלות את דגלי מצרים, ישראל וארה״ב, ובמקורה ענף עץ זית.
גליון 793 (8 בינואר 1953), עמוד 11
״העולם הזה״ 793 השאלה העיקרית היא: האם מצרים תשאר מלוכה או תהפוך רפובליקה י על זה, כולם מסכימים׳ חייב העם עצמו להחליט. … ״בעוד שחוקות עמים אחרים הושגו מתוך לחץ ההמונים על המלך,״ כותב ספר היסטוריה זד, שהופיע זה עתה במצרים ,״נכפתה חוקת מצרים על העם על־ידי המלך כדי ל ש מור על שלטונו.״ ״עוד בימי מלכות הכדיב עבאס חלמי, תבע העם חוקה צודקת מן המלך,״ מוסיף אותו ספר. … בשנת 1935 הוחזרה שוב, מאז עומדת כבסיס השלטון והחוק ב מצרים.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 2
כך חזרו המצרים לחצי־האי, בעזרתו האדיבה של מנגנון־ההסברה הישראלי, בשעת שהדיפלומטים הישראליים מנהלים מאבק נואש למען פירוז חצי־האי ואי- החזרת המצרים. … יתכן מאד שהיו כבר מוצאים שפה משותפת עם בני גילם, המנהיגים כיום את מצרים ואת רוב העולם הערבי. … הצעה לעדור שם משאל־עם, אשר היא צודקת ודמוקראטית, תעשה רושם מצוייז בעולם, ביהוד מפני שהיא מתנגדת לכל הפרקטיקה של ארצות רודניות ...יתכן שצבא האו״ם ישכון בשני הצדדים של קווי שביתת־הנשק, ויהווה חיץ נייטרלי בינינו ובין מצרים.
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 3
בוושינגטון מאמינים כי עבד- אל־נאצר הוא בצד המתון אין ביטחון ששליט מצרים יוכל בסופו של דבר ללכת בדרן המוצעת על־ידי האמריקאים. … אם את בטוחה ששום דבר לא ייצא מיוזמה זו, בגלל סירוב המצרים, מה הטעם בכריית תהום בינינו ובין אחרוני ידידינו בעולם, הרואים ביוזמה זו פתח להצלה ודרך להצלת שלומם ושלום העולם 1 ״אם, לעומת זאת, את מאמינה בי יש סיכוי סביר ששליט מצרים יקבל בסופו של דבר את ״עיסקת החבילה״ האמריקאית, מהי זכותך המוסרית והמדינית להתנגד לכן ולחבל ביוזמה זו ״1 גולדה פסחה על קטע זה, מפני שאין לה תשובה לשאלה מכרעת זו, שנשארה אקטוא- רוצה אני לעמוד על שאלה אחת, אשר נגע בד. … מצב זה הורס את מעמדג של בל היסודות במצרים ובעולם הערבי, הס׳ בורים שכדאי להגיע להסדר שלום, ומחז?
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 5
כשבידו ציוד ואמצעי קשר עם המצרים, חזר סאשקה לישראל. … סניגורו של יולין, עורך־דין ברון ג״כמן, מציג בפני בית־המשפט המחוזי את בקבוק דיו הסתר שהמצרים נתנו ליולין, ושיולין מסר לחוקריו. … צבי אהרוני, קצין המשטרה שחקר את יולין, מזהה 1 בפני השופט קנת את הפילם שיולין הביא עמו ממצרים ושבו מופיעים צילומים של דרבון מצרי.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 4
הידיעות שבאו ממצריים היו מקוטעות, הזכירו מדי פעם מספרים אחרים. … שום דבר חדש לא קרה בחודש האחרון שיצדיק את הגדרת יהדות מצריים כגייס חמישי פרו־ישראלי בעיני המצרים — בסיבוב השני, כמו בסיבוב הראשון ובשנות־הביניים, השתדלו יהודי מצריים לשמור על קשריהם עם שכניהם, מבלי להתכחש ליהדותם. … חיסול יהדות מצריים, התופסת כ״4ל 40 ממערך הכלכלה המצרית, יגרום לשיבוש המשק המצרי, ויטיל אימה גם בלב שאר המעוטים הלאומיים — היוונים והארמנים — שהם חיוניים לקיום הכלכלה המצרית.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 20
הן כללו את הנקודה המכרעת, שביגללה פרץ הסיכסוך הישראלי־ערבי לפני קרוב לארבעה דורות, והסיכסוך הישראלי־מצרי לפני דור. … יתכן כי סבר כי לחץ אמריקאי־מצרי משולב יזיז בסופו של דבר את בגין, מבלי לקומם את יהודי אמריקה נגד נשיאם. … על הקרקע נמשכה נסיגת צה״ל, והתקדמו ההכנות להחזרת סיני כולה לידי המצרים. אך בממשלת ישראל ובציבור נשמעו קולות שתבעו לעכב את הפינוי.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 12
נלווה אלינו אחד המומחים הנודעים לתורות לחימה ואסטרטגיה בימינו, גנרל אנדרה בוסר, שהוזמן על־ידי עיתון אל־אהראם לבקר במצרים, ונענה גם בימים, שכל דיבור על מלחמה ובעיות אסטרטגיות זכה לחד רב. … שמעתי מפריק אלשאז״לי את הסיפור המלא על הלב והמוח המצריים, שהתמודדו פנים־אל-פנים עם בעיית הצליחה החל מהדקה שהמשימה הוטלה עליהם, ועד השעות שבהן הפכה הצליחה לאפופיאה הירואית, מה־נשגבות בהיסטוריה של מצרים ושל הערבים. … חייל מצוין זה ואנשיו היו כוכבים נוצצים באפופיאה זו, שחייתה מצרים בדם ובאש באותן שעות קשות, שכל ההיסטוריה שלה וכל עתידה התרכזו במשימה אחת.
גליון 1923 (9 ביולי 1974), עמוד 11
מדוע הוא מתעקש שהשלב הבא ב־משא־ומתן להסדר חייב להיערך דווקא ב־מיגזר המיצר> ומדוע הוא מעמיד את המצרים במצב שבו הם אינם יכולים כמעט לזוז? … הציבור הרוצה להחזיק במרבית השטחים המוחזקים, שאינו מאמין באפשרות של שלום, הסולד מהפלסטינים או חושש מפניהם, השונא את הסורים ושגם אינו מאמין כל־כך למצרים. הציבור של עיתוני- הערב. … הצרה היא שהמצרים אינם יכולים להשתתף בתסריט, המציג אותם כבוגדים באחיהם הערביים.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 5
כאשר מכתבי נשיא מצרים, המופנים למשה שרת ז״ל, מתחילים בצורה כזאת , אחי שרת, . גם ב־ 962ו היה תיווך בין בן־גור יון 1לבין נשיא מצרים, על־ידי עתונאי אחד — איני יודע מה שמו, אן בן גוריון אישר לי זאת במכתב, ששמו מתחיל ב־ה ולא ב־ב. ונשיא מצרים אמר לאותו עתונאי,, ,שלו היתה לי הזדמנות לשבת עם בן־גוריון לבד, בלי צד שלישי, היינו מגיעים להסכם גמור בכל הבעיות״.
גליון 1567 (13 בספטמבר 1967), עמוד 8
מלחמת ששת־הימים הנחיתה לתקווה זאת מהלומה קטלנית: המצרים החליטו לפנות את תימן, והאח הגדול בחלק זה של העולם הוא עתה פייצל הסעודי, לא עבד־אל־נאצר. … מאחורי פלוסי עומדת מצרים, ותקוזתה ובעיירה לוהטת ומאובקת קיבל גבר גדול ושופע־מרץ את נציגי העתונים הזרים בדרום־ערב. … איננו זקוקים לאישורה של הממשלה הבריטית לעובדה הקיימת הזאת.״ מה יחסו למצרים?
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 20
מפלגת העבודה, מצידה, עשויה להניח את מלוא כובד מישקלה כדי למנוע איחוד התדוזית המצרית: הפצצות, הפצצות זאת הערכת־המצב המצרית, לגבי ההפצצות האחרונות של חיל־האוויר הישראלי, ומה שמשתמע מהן לפיקוד המצרי העליון: אחרי הפצצת תחנות המכ״ם והמחנות הצבאיים, יתרכזו ההתקפות האוויריות על הריסה שיטתית של הפוטנציאל הצבאי, האזרחי והתעשייתי של מצרים: מחסני־נשק שדות-תעופה, צמתי מסילת-הרכבת, מרכזי תקשורת, כבישים אסטראטגיים, גשרים, בתי־חרושת ומרכזים תעשייתיים. המגמה: להמריד לא רק את האזרחים, אלא את החיילים, הסובלים אבידות בהתקפות־האוויר, מבלי שתהיה להם כל הגנה מצד חיל־האוויר המצרי. התמרדות זו תופנה לא רק נגד מישטרו של עבד־אל־נאצר, אלא גם נגד בני־הברית הסובייטיים שלו, שיואשמו בהפקרת מצרים.
גליון 652 (20 באפריל 1950), עמוד 13
נוכמכר א4ס- 1 מרס ע4י 5ג הנגב המשוחרר מקבל את פני הפורצים (מימין) ומשמש בסים להתקפת־הסיום, כחותינו מגיעים שעל ולאבו־עג׳לה לאל־עריש אדמת מצרים. כחות המצרים הדיפלומטי השיקול שבורים. עוצר את ההתקדמות. מצרים ואחריה לשביתת־נשק .מוכנה חותמות שאר המדינות הערב יות. … אלו היד, כן, היו ודאי מקדמים בצורה דומה אמנים גדולים אחרים, שביקרו כאן בשנים האחרונות.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 25
בגין עשה ויתור, שבימעט לא בעקיפין מוצע לירדן להשתתף במין קונדומיניון ישראלי-ירדני על הגדה, או ישראלי־ירדני־מצרי על הגדה והרצועה. הדבר מזכיר במיקצת את המצב ששרר בשעתו בסודאן, כששלט שם קונדומיניון בריטי־מצרי, שלא היה אלא מסווה לשיל־טון קולוניאלי בריטי. … יהיה, מן הסתם, לחץ מאסיווי של סעודיה על מצריים וירדן בכיוון זה.