חיפוש: מצרים
נמצאו 50,036 תוצאות (מציג 551 עד 575)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1609 (3 ביולי 1968), עמוד 27
ב״ 1941 סיים את חוק־לימודיו בפאקולטה למשפטים של אוניברסיטת פואד-אל-אוול, בבירת מצרים, ועד למלחמת-השיחרור בנה פראק־טיקה משפטית משגשגת והיה פעיל בקהילה היהודית. לאחר מלחמת״השיח־רור עזב בגניבה את מצרים, עלה לישראל, נימנה עם מייסדי ״התאחדות עולי מצרים״ ,היה פעיל במפא״י — עד שפרש ממנה עם בו־גוריון. … רק עכשיו, לאחר שהצליחו כל בני-משפחתו לצאת ממצרים, הוא מוכן לגלות כל הידוע לו, מנסיונו האישי, על חברו-לספסל־חלימודים בגימנסיה — המוכר כיום כנשיא הרפובליקה הערבית המאוחדת — גמאל עבד-אל-גאצר.
גליון 1959 (19 במרץ 1975), עמוד 18
לצורך זה הוטל על הרשת המצרית להניה פצצות־תכערה כמוסדות אמריקאיים ובריטיים כקאהיר ובאלכסנדריה, כצורה שתעורר את הרושם שזהו מעשה ידי המצרים עצמם. • הפיקוד על המשימה הוטל על שליח אמ״ן שפעל בגרמניה, אברי זיידנוורג (כיום אלעד) ,שנודע לאחר־מכן • אחרי מישפט ממושך נידונו שניים מראשי הרשת, ד״ר משה מרזוק ושמואל עאזאר, למוות והוצאו להורג. … הסיפור חובר בעזרת מידע שהוברח מן הכלא על־ידי אברי ־אלעד, פרטים ממקורות ישראליים אחרים וחומר מצרי. … אולם לתימהון המצרים, לא דרשה ממשלת ישראל את הכללת כידוני עסק־הביש בחילופים אלה.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 46
סגדהנשיא, חוסני מובאראק, התאים בדיוק למעמד של האורח שהיה פחות מנשיא, ויותר מראש־ממשלד, מצרי. הכל היה מדוד במדוייק. … זום ניג שו בערבוביה — ישראלים ומצרים, כשבגין מציג את היש ראלים לפני אל־סאדאת, והנשיא המצרי מציג את המצרים לפני בגין. … על כל הזמנה היה רשום מיספר השולחן, והמארגנים דאגו להושיב יחד ישראלים ומצרים ליד כל שולחן — אבא אבן ואשתו עם עבד-
גליון 751 (20 במרץ 1952), עמוד 13
I IJ -L I I מצרים המלר הק טן לאעמדבמבחן עוסמן אל־מהדי הוא איש צבא מובהק. … ״לפני 29 שנים אישר הוד מלכותו פואד הראשון, ירחם אללה על נשמתו, את החוקה הראשונה של מצרים החדישה. … גם העובדה שהחוקה הראשונה של מצרים החדישה קבעה בחירות חדשות תוך חודשיים מפיזור בית־ד,נבחרים לא עשתה רושם עז ביותר על המלך — משך שנתיים היתד, מצרים ללא אסיפת נבחרים.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 72
עד היום רואים בו המצרים את האיש שנתן את הדחיפה המכרעת לקיום הפסטיבל, השנה, וכמעט נעלבו כשנדמה היה להם שלא יתפנה להגיע לפסטיבל עצמו. … להזמין אורחים ולשכן אותם בצורה נאה, החסרונות בלחצים מסויימים בהרכבת הרק הד קלוש מאחד האירועים הנוצצים תוכנית, שלא תמיד שיקפה מיבנה אידישידעה מצרים בזמן האחרון. … איפלה התחבב מאוד על המצרים־המארחים.
גליון 1547 (25 באפריל 1967), עמוד 22
הפעם היתד, דרושה מידה של קור־רוח מצרי, כדי לשוב ולדרוש התאפקות סורית. … מוקפד בעקבות צפירה, דנזארי ואחרוני אותם להסתבך בסוריה. אך מצרים מסובבת דייה בתימן, ושאיפותיה הגדולות קשורות עתה בעדן. … מכיוון שתוכניות מצרים בדרום הערב־מחייבות נוכחות מצרית במשך שנים ארוכות, אפשר להניח כי במשך אותן שנים לא תפרוץ מלחמה על גבול ישראל, מכל מקום — לא מלחמת יזומה בידי הערבים.
גליון 1552 (31 במאי 1967), עמוד 12
ביוזמה מיידית לשם ( )5הכנסתקוראת לאו״ס ולמעצמות העולם לנקוט הצבת כוחות או׳־ם משני עברי הגבול עם מצרים וסוריה, תוך ערובה שכוחות אלה לא יפונו בעתיד אלא בהסכמת ישראל, מצרים וסוריה כאחת. … הצבעתי נגד הצעת ההחלטה של רק״ח, ששללה את הזכות להגן בכוח על חופש התנועה במיצרים. נגד ההצעה של הרוב הצביעו רק רק״ח ומק״י. … מה תהיה השפעת פינוי פתאומי זה על עמדות מצרים בחצי־האי ערב?
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 28
בתשובה לשאלה האחרונה, לעיתונאית מצרית, מסתבך בגין לפתע בצורה בלתי אופיינית, ומשמיע על אדמת מצריים את הטענה שהמצרים רצו לזרוק את ישראל לים ב־ ,1967 וכי הנשיא סאדאת אישר לו זאת בשיחה פרטית. … זו פגיעה מוזרה ביותר בטאקט, שהרי 40 מיליון מצרים מאמינים בגירסה אחרת על מלחמת ששת הימים, והוויכוח על כך בוודאי אינו משרת שום מטרה חיובית. … אם הושג משהו בקשר לנסיגה מסיני, אי־אפשר היה להודיע על כך, כי אין סאדאת יכול להרשות לעצמו להשיג הישג מצרי בלבד. ברגע זה המצב עגום.
גליון 834 (15 באוקטובר 1953), עמוד 11
אך אני מרבה לבכות בקולנוע.״ תשעת עקרונות ההפיכה המצרית הנשר יוצא למלחמה במרחב מצרים ״נמאס דחס תי״ . 23 פעמים, משך חדשיים וחצי, התישבו נציגי אנגליה ומצך ים לארוחת ערב חגיגית. … ׳המשפטים הגדולים של קהיר היו הסימן הגלוי הראשון כי לא הכל חלק במצרים. … היה זה נסיון לש בור את התנגדותם של שליטיה המסורתיים האמיתים של מצרים: בעלי האחוזות וצמרת המנגנון הממשלתי• .
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 19
מתוך מגמה להשיג בזמן הקצר ביותר השמדה מירבית של הצבא המצרי, וגם כיבוש המיצרים ואף התעלה. … כתוצאה ממגר, לא היו המיצרים ערוכים כיאות לקדם את ״הפיתרון הצפוני,״ וקרוב לשליש מכלל עוצמתם בסיני לא נטל כל חלק במילחמה, מילבד סתימת צירי־המנוסה ! … כך סייעה ההיערכות המצרית עצמה את כוחות צה״ל כהוצאת המיצרים משיווי-מיש• קלם וכה חשת עירעורה.
גליון 2116 (22 במרץ 1978), עמוד 21
של אנוואר אל־סאדאת. במשך יום־יומיים יכלו המצרים, לפחות בסתר־ליבם, לראות חיוב כלשהו בפעולה הישראלית. … אין את ערבי אחד כעולם, ואין א!? מצרי אחד כארץ־היאור, המאמין בי היה זה מיכצע ספונטני, שבא לנקום את ניקמת הזוועה כ־בכיש־החוף. … המיבצע מצטייר לעיני המצרים — וכל הערבים כולם — כפעולה שתוכננה זמן רב מראש.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 12
בזמנים כתיקונם שולט נשר זה שלטון ללא מצרים כמעט על כל הגורמים — מלונדון, דרך פאריס, עד ירושלים. … אולב גם במקרה שהצבא הבריטי יתערב במלחמה זו, היתד, שעיר לעזאזל במאבק בין מצרים ועיראק על מנהיגות אין כל בטחן כי התערבותו תהיה בעלת משקל מכריע. … זר, לא מספיק. כל עוד מסרבות מדינות מצרי של הלגיון יתנגד בכוח להשתלטות עיראקית.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 34
הדברים צריכים להיאמר בפירוש כדי שלא יישאר כל מקום לספק: פינוי יישובי ד,פיתחה או השארתם תחת ריבונות מצ רית היה מאפשר השגת הסכם מצרי־יש־ראלי תוך זמן קצר, אפילו תוך הסתכנות מצרית בכך שהדברים יתפרשו כהסכם נפרד. … בקרב חברי המשלחת הישראלית בוועדה הצבאית ב־קאהיר היתה הרגשה שניתן להגיע להסכם אם המצרים אפילו תוך שבועיים. … הצהרה משותפת על עיקרון זה היתר, חשובה למצרים כדי שלא יראה כאילו הם דואגים לאינטרסים שלהם בלבד.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 9
מיד לאחר ההודעה כי מצרים לא תשתתף בועידת לונדון, נודע כי: • ראש ממשלת סוריה, סברי אל־עסלי, הגיע לבגדאד בלווית שר החוץ שלו, סלאח אל־דין אל־ביטר. … ביקורו היא להניע את נורי אל־סעיד העיראקי לתווך בין מצרים לבין המערב בפרשת הסואץ. • ראש ממשלת הלבנון הזמין אליו את שגריר ארצות־הברית והודיע לו כי התקפה צבאית על מצרים תיחשב כהתקפה על כל מדינות ערב ופירושה: מלחמת עולם שלישית.
גליון 1947 (25 בדצמבר 1974), עמוד 22
התיזה המרכזית של דיין היתד, נכונה: אין סיכוי לשלום עם מצרים, ללא שלום מקביל עם סוריה. … היתד, זו התקפת־סחץ על הקו של יצחק רבין, המבקש להפריד בין מצרים וסוריה, להגיע להסדר עם קאהיר ולבודד את דמשק. … גם זוהי, כמובן, אשלייה. מצרים וסוריה לא יוכלו להפקיר את הפלסטינים, ולא יכרתו שלום מבלי להעביר את שטחי הגדה והרצועה לידי שיליטון פלסטיני.