חיפוש: נאצר
נמצאו 2,710 תוצאות (מציג 951 עד 975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 98
״התוכנית האדירה של סכר אסואן, היזומה עתה על־ידי מצריים, היא רמז למיפעלים גדולים עוד יותר שאפשר היה להגשימם לטובת המרחב כולו, לו חוסלו הפילוגים בין ארצות-ערב לבין עצמן, ובין ארצות־ערב לבין ישראל.״ פנייה לעבד אל־נאצר. הוסיף גולדמן, בפנייה ישירה לגמאל עבד-אל- נאצר :״הוא מביו לבטח כי יישוב חי עולים ויורדים שערי ספרי המניות של חברת נפטא נפתחו, עוד בטרם היווסדה רשמית, בפני כל מיפלגות ישראל.
גליון 1557 (5 ביולי 1967), עמוד 17
סגל בית־הספר התיחס אל דרורי כאחד משלהם, ומנהל בית־הספר, סידקי בק (כעבור 20 שנים שר־ה־התעופה של נאצר) ,שידע על אמצעיו הכספיים המוגבלים של התלמיד מארץ־ישראל, היה מזמין אותו לעיתים קרובות לסעוד על שולחנו. … ביפו החליט מועדון הלילה זנב־התרנגול להתאים את שמות המאכלים לרוח הזמן, הכנים לתפריט מנת בשר קצוץ בשם פלטת עבד־אל־נאצר
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 24
ה תו קףו הנ תקד זה עלול היה לקרות (תסר, תל־אביב; אנגליה) אם ישראלי היה עושה סרט על מדינת ישראל, הכבושה בידי צבאותיו של עבד־אל־נאצר, היה כל פרט בסרט מדהים, ומעורר צמרמורת בישראלים. הם היו מזדעזעים מתמונותיהם של חיילים מצריים המצטלמים על מדרגות הכנסת, מתמונתו של נאצר המבקר במרתף־ השואה, או מתמונות של ירדנים, או סורים, המטיילים מתחת למנורת שבעת הקנים.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 10
עם כל נאום או ראיון עתונאי, נעשו דבריו חדים יותר, כוונתם ברורה יותר: להשמיט מידי גמאל עבד־אל־נאצר את דגל האנטי־ישראליות כעילה לאחדות ערבית כפוייה . … בורגיבה מקלל אותי, לא אני מקלל אותו.״ כי היה ברור, שהפעם יהיה זה מאבק שלא היה כדוגמתו בצמרת הערבית, וגמאל עבד־אל־נאצר לא היה מוכן להימס למאבק זה ברצינות.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 24
סבירה במידת־מה, מפני שעבד־אל־נאצר נקט מאז 1955 מדיניות פרו־סובייטית (אם כי רב לא פעם עם מנהיגי הקרמלין בצורה חמורה ביותר) .הוא גם דגל בהפקעת ההון הגדול ובהלאמת אמצעי־הייצור העיקריים, אף שלא היה מארכסיסט מימיו. … מוחיי-אל-דין הוא אחד המייסדים של קבוצת ״הקצינים החופשיים״ ,שחוללה את המהפכה המצרית הגדולה של .1952 עוד לפני שעלה כוכבו של גמאל עבד־אל- נאצר, היה חאלד מוחיי־אל־דין, אז קצין חיל־הפרשים, מנהיג הקבוצה, יחד עם אנוור אל־סאדאת, אשר ישב אז בכלא.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 2
״הנאום גילה את פרצופו האמיתי של העולם הזה הכנעני, הנמצא בכפיפה אחת עם הקומוניסטים ואנשי אל־ארד ה־נאצרים. … דגל כחול־לבן יתנופף בקאהיר, חברים, כאשר השגריר הישראלי הראשון יתקבל על־ידי הנשיא גמאל עבד אל־נאצר, או ׳יורשו! … והנה, מסתבר, כי עלה בידי מלחך־הפינכה הנ״ל להביא את אויבי ישראל ,״הקומוניסטים ואנשי אל־ארד הנאצרים,״ לידי כך שיקבלו ב״מחיאות־כפיים סוערות וממושכות״ את הדרישה שמדינות־ערב לא זו בלבד שיכירו בקיומה של ישראל, אלא אף יכוננו עמה יחסים דיפלומטיים( .גרמניה המערבית, ידידתה של ממשלת ישראל, עדיין לא הגיעה לכך).
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 48
מיסמך תרבותי זה הוא קובץ, המסייע בהבנת הרקע והתהליכים שמהם צמחו האירועים הדרמאתיים של השנה החולפת, והוא הופיע בסידרה ערב וישראל תחת הכותרת סופרים והוגים מצרים על המטרות הלאומיות, בעריכת מתתיהו פלד ויותר מזה, כאשר השילטון במצרים מחליט לאמץ לעצמו קווי מדיניות חדשים כרוך הדבר, לעיתים קרובות, בהגברת פעילותה של קבוצת אנשי־הרוח והסופרים הדוגלת בקו זה, ובמקביל בצימצום פעילות המתנגדים לקו (תוך שמירת מעמדם בחברה המצרית — בניגוד לדיכוי שהיה מקובל בימי התקופה הנאצרית). … שורשי השלב הראשון נעוצים בשתיקתם ודיכויים של אנשי־הרוח והסופרים במצריים, בתקופה הנאצרית, ויציאתם לוויכוח הציבורי, ולקידמת הבימה בימי שילטונו של ׳אל־סאדאת. … השלב השני נפתח עם סיומה של מיל- חמת־ההתשה, באוגוסט ,1970 ומותו של גמאל עבד אל־ נאצר בספטמבר אותה שנה, תוך כדי טיפוח רוח של ״לא מיל- חמה — ולא שלום״ שנמשכה עד למיל- חמת אוקטובר 73׳ .תקופה זו מאופיינת לעיתים בנימות של פיכחון ואפילו ניכור.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 7
האפון היה כי ביירוד אמנם אהב את הערבים, אך היה נעדר כל חוש לפסיכולוגיה הערבית• הוא פגש בגבר צעיר וחייכני כמוהו, גמאל עבד אל־נאצר. … היד, עונד בערב שידר קוליישראל את הידעת לשכת העתונות, לסיום הפרשה :״העקבות הובילו לגבול ירדן.״ זיון מול זיו* .עבד אל־נאצר הוא אדם ביירוד קכע לעצמו קו שאינו יכול להיסוג פיקח מאד.
גליון 1848 (31 בינואר 1973), עמוד 27
אולם עיקר היומנים עוסק בתיאור המאבק בין שרת, שרצה להגיע להסדר עם מצריים אחרי הפיכת עבד־אל־נאצר — לבין בן־גוריון ודיין, ושורה של אלופי לאחר מכן, טען דיין כי היתד. … פרשה אחרת ביומנים היא ההתקפה על מחנה־הצבא בעזה, שגרמה למיפנה ההיסטורי במרחב, והיפנתד, את עבד-אל-נאצר לגוש הרוסי. שרת מגלה כי אושרה רק פעולת־עונשין קטנה.