חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,157 תוצאות (מציג 476 עד 500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 25
היו גם השיחות המדיניות בארבע עיניים עם הנשיא אל־סאדאת. איש אינו יודע מה דובר בהן, אך סאדאת התחשב בחוש התיאטרלי של אורחו, ותחת לשבת בחדר נוח, יצא עימו לגן, שם לעיני צלמים עם עדשות טלסקופיות דיברו שני המנהיגים על בעיות האיזור.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 16
בעת ביקור סאדאת נתקף א. בהלם. הוא לא היה מוכן לבר. … כחיים משותפים כמסגרת משותפת. כעת כיקוד סאדאת אחז את כ. שוק אדיר. נשימתו נעצרה. … בעת ביקור סאדאת חש ג. שברכיו פקות וידיו מזיעות.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 23
זירת העימות נו,תרה סטו קודם לכן : הבעיה הפלסטיונית. סאדאת, שיוקריתיו נפ געה לא במעט בגלל הצהרה פזיזה שיל הנשיא קארטר בגנות הקמתה ישל מדינה פלסטינית ׳בגדה, הצהיר כי לא יסיוג מתביי־ ׳עתו לזכות הגדרה עצמית של הפלסטינים. בגין, שהצהרהית קארטר ׳חיזקה את עמדתו, הבהיר ערב פגישת קארטר—סאדאת ב־ מילחמה זו את הכמיהה הנמרצת לשלום, שפרצה בכל שכבות העם עם יוזמת השלום של אל־סאדאת, היא תהווה גורם מדרבן ודוחף למניעת נסיגה מהדרך החד־סיטרית אל השלום.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 10
מעשה הפגנתי ראוותני זה עלול לטעת בלב הנשיא סאדאת את התיקווה, שהוא יכול באמת לקומם את העם בישראל נגד הממשלה. … צריך להביא לידיעת סאדאת ולידיעת העולם, שהעם בישראל רוצה בשלום, אבל לא בשלום של תכתיבים. גם על סאדאת להגמיש את עמדותיו אם הוא רוצה לתרום תרומה אמיתית לקידום השלום.
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 3
אין כיום ספק שניתן היה למנוע אותה, אילו נענתה ממשלת גולדה מאיר, שנתיים וחצי לפני כן, ליוזמת־השלום הראשונה של אנוור אל־סאדאת. כעבור ארבע שנים נענתה ממשלת־בגין ליוזמה דומה של סאדאת, שהוצגה באופן דרמאתי יותר, תוך היענות לאותם התנאים שהציג סאדאת עוד ב־. 1971 סילחמת־ הליטאני נישאה על גלי מילחנווז כ תבו תהשער: חמיוחמה השישית האש אחזה כמיזרח התיכון.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 4
בגין נ מנ ע מן ה מ חוו ה ערב השתתפותו בהלוויית אנוור אל־סאדאת דחה מנחם בגין את הצעת שניים מיועציו, האלוף אברהם (״אברשד,״) טמיר ומנכ״ל מישרד־החוץ, דויד קימחי, לעודד את המישטר המצרי החדש על־ידי מחווה ישראלית סימלית• ההצעה: שישראל תכריז על הקדמת הפינוי של כמה מן השטחים הפחות־חשוכים, שהיא מחזיקה כהס עדיין כסיני. … בגין תבעאת די כוי רונן יצא ה או פוזי צי הבמצ ריי ם לנסיעהמיס תו רי ס בפגישה האחרונה בין אנוור אל־סאדאת ומנחם בגין באלכסנדריה, תבע בגין מסאדאת לשים קץ להתקפות של עיתונים וחוגי־אופוזיציה מצריים על ישראל. יתכן שהיתה זאת אחת הסיבות לגל* המעצרים שערך אל־סאדאת כקרב חוגי הימין והשמאל במצריים, ערב הרצחו.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 34
כגין אינו מתייחם לאיום זה ברצינות, אולם הכטיח לשלושת השרים כי הדיון יתקיים מייד אחרי צאתו של אנוור אל־סאדאת את הארץ. הנשיא טעם אח האוכל נשיא־המדינה, יצחק נכץ, כדק כעצמו את הארוחה שתוגש לאורחיו כסעודה כחיפה לככוד נשיא מצריים, אנוור אד־סאדאת. הנשיא ביקר במלון דן כרמל, שם הגישו לו את הארוחה המיועדת למסיבה שיערוך לכבוד אל־סאדאת. הנשיא אישר את התפריט כולו.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 33
.״ אחרי אתנחתא קלה הוסיף : ״למרות שאני יודע את מי צריך לקבור שם 81 כשנשאל ידין על-ידי שימעון פרם אם אפשר ל- לחץ את ידו של נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, בעת קבלת־הפנים שערך הנשיא המצרי למישלחת הישראלית בשבוע שעבר בארמון סאפה באלכסנדריה. … הגנרל עלי התפקע מצחוק לשמע ההערה, והנשיא אל־סאדאת פרץ אף הוא בצחוק רועם, שסחן את שרון ואת שאר הנוכחים. רק לאחר מכן חזר אל־סאדאת והמשיך בלחיצת״הידייק לשרון, שהופסקה על־ידי האינטרמצו.
גליון 2668 (19 באוקטובר 1988), עמוד 40
בפברואר ,1979 שלושה חודשים אחדי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים, היה אורי אבנרי הישראלי הראשון ששוחח עם הסופר הקשיש. באותה התקופה היה המשא־והמתן לשלום בעיצומו, ובמצריים שררה אכזבה עמוקה על כד שישראל לא נענתה במחווה ספונטנית גדולה על מחוותו היחידה־במינה של סאדאת. … עוד לפני ביקורו של סאדאת בירושלים, כתבתי מאמר ואמרתי שאני מעדיף שתקום ישות פלסטינית, שיהיהילה קשר עם ישראל.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 57
מאח רי המסך רקלאג דו1ד* הצוות הממונה על וזשידודים מאל־עריש ומבאר־שבע, עם ביקורו של אנ־וור אל־סאדאת בתחילת השבוע הבא, נתקל בבעיות רבות. יאיר אלוני, הממונה על מיבצע סאדאת 2בטלוויזיה, ביקש ממנהל מחלקת־ד,חדשות, חיים יבין, להעזר בשירותיו של המומחה מס׳ 1למיבצעים ׳של הטלוויזיה, אלכם גילעדי. מילבד האירו׳ויזיון, היה גילעדי ממונה ׳גם על מיבצע השידורים של ביקורו ה ראשון של סאדאת, ועל ביקור קארטר בישראל.
גליון 2179 (6 ביוני 1979), עמוד 55
המצרים מודים צופים רבים סגרו את מקלטי הטלוויזיה בשלבים די מוקדמים של השידורים, מבי סאדאת באל- קורו של אנוור אל עריש ובבאר־שבע. … הכתב ויקטור נתמיאס, יליד מצריים, ומי שביקר באחרונה בקאהיר ובאלכסנ דריה׳ נשלח לסקר את ביקור אנוור אד־סאדאת ללא צוות. נחמיאס ז?תבקש להכין כתבה על האישים המלווים את סאדאת, אולם מנהל מחלקת- החדשות, חיים יכין, הסביר לו שאין לו צוות פנוי למשימה, לכן יהיה על נח- מיאס לשדר את רשמיו מהאולפן.
גליון 2528 (12 בפברואר 1986), עמוד 36
ך* יה זה גלילי שיעץ לגולדה מאיר 1 1להתעלם מאיתותי־השלום שבאו ממצריים, ערב מותו של גמאל עבד־אל־נאצר ועם עלייתו של אנוור אל־סאדאת לשילטון ב־ .1970 כאשר הודיע סאדאת לשליח־האו״ם, גונאר יארינג, שהוא מוכן לשלום תמורת נסיגה ישראלית לגבול הבינלאומי, סירבה גולדה לעלות על דרך זו. … אולם האיש שניסח את המצע הזה היה ישראל גלילי, והוא אכן נודע בשם ״מיסמך גלילי״ .התוצאה היתה מיידית ומוחצת: סאדאת התייאש מכל סיכוי להשיג בחזרה את סיני בדרכי־שלום, ועוד לפני יום־הבחירות פתח במילח־מת יום־הכיפורים.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 13
יא מצר״ הציע הצעה סבירה ־ גולדה מאיר לל ה אותה עוד לפני שניבחנה ברצינות נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, הכריז כי הוא מוכן להכיר במדינת ישראל, בגבולות ארץ־ישראל השלמה, מקנטארה עד קונייטרה. … בתשובה לשאלת הכתבים הכריזה ראש־הממשלה :״מובן מאליו שתשובתנו לתוכנית־סאדאת היא לאו מוחלט. … נשיא מצריים, אל־סאדאת, הציע הצעד, מסויימת.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 27
משך חודשים רבים קודם שהודיע נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, על החלטתו לפתוח את נתיב־המים המקשר בין היס-התיכון לאוקיאנוס ההודי — הסואץ — היה לידסו־מיו מגיב בשתיקה על שאלות של עמיתו הישראלי, בדבר עמדתה של סין לגבי אפשרות של פתיחת נתיב־מים זה. … בפקינג דיווחה הסוכנות את עיקרי נאומו של סאדאת, תוך השמטת כל הקטע הנוגע לסואץ. מאז נאום סאדאת ועד היום, מיסך כ שלושה שבועות, לא הודיעו הסינים דבר על העתיד להתרחש ב־ 5ביוני . 1975 את (המשך בעמוד )28 11-ולבז _ם זם ״המכוטח״ (״האזרח״) משלם את דמיי־הבייטוח וצריו לקכל פיצויים על אובדן ו״הביטחון״ מתמסמס בידיהם של אלה החושבים שהמדינה היא רכושם הפרטי וגורסים את הרווחים הישירים — שוחד, מעילה ; והעקיפים — טובות הנאה, מידע, קשרים ועסקים.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 15
בקבלת־הפנים שנערכה לאורחים בגן מעונו של הנשיא אל־סאדאת, הוגש כיבוד בשפע. … היו אלה תמונות מפגישת סאדאת־בגין בירושלים, שנשלחו ממערכת השבועון הגרמני כמתנה לשני המנהיגים. … אבל בגין חזר בלי תמונת־מזכרת לארץ. סאדאת שמר לעצמו את שתי התמונות הנותרות. 15י
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 34
את זאת עושה עתה הנשיא אנוור אל־סאדאת. הוא מכדרר. … והנה, בגין ואל־סאדאת הסכימו על כך תוך 180 שניות. … סאדאת הבין כי בעניין הפלסטיני לא נוותר.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 63
אחרי קריירה ממושכת בצבא (מפקד כוחות־השיריון במילחמת יום־הכיפורים, מפקד חיל־המודיעין בעת ביקור אל־סאדאת בישראל) נתמנה ב־ 1978 כשר״ההגנה, ב־ 1980 כשר־החוץ. … וההוכחה הטובה ביותר להצלחת הסוס הערבי יליד מצריים הוא נביל (״אציל״) ,סוס־ההרבעה שהעניק אנוור אל־סאדאת ב־ 1979 למי שהיה אז מלך סעודיה, ח׳אלד. … עוד לא ברור מי תהיה המדינה הערבית הראשונה, מאותן שניתקו את יחסיהן עם מצריים אחרי מסע אל־סאדאת לירושלים, אשר תחדש את היחסים עם קאהיר.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 7
כאשר הגה אנוור אל־סאדאת ביוזמתו ההיסטורית, הוא דאג לכך שיאסר ערפאת יהיה נוכח במושב מועצת־העם המצרית, שבו הודיע על כך. … אך בבואו אז לביירות נתקל בהתנגדות המוחלטת של שאר ראשי אש״ף ליוזמת־סאדאת. דובר בגלוי על הדחת ערפאת. … אין הוא רואה בעצמו יורשו של סאדאת, אלא נשיא שלישי של מצריים החדשה, אחרי גמאל עבד־אל־נאצר וסאדאת, מנהיג בעל קו עצמאי.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 12
היתד, זאת הדגמה מושלמת, כמעט מדעית. ב־ 1971 הציע אל־סאדאת שלום עם ישראל במיסמך רישמי שהגיש לשליח האו״ם. … אל־סאדאת למד את הלקח. … המסר המרכזי של כיקור אל-סאדאת לא היה כלול כתמליל נאומו ככנסת.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 15
נעשה הכל כדי להכיך את אל־סאדאת כעיני העם המצרי, וכדי להכיך את מצריים כשטח הרגיש כיותר שלה — יחסיה עם העולם הערכי. … אל־סאדאת ובגין(בשער שבועון ה״פיגארו״) חתימה על מיסמך נוסף, היתה המהומה פורצת מחדש. … וכעיקר — הכשלת רצונו העז של אל-סאדאת להכתיר את יוזמתו כטכס חגיגי של חתימת ההסכם דווקא כיום־השנה לכיקורו.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 7
תחילה :״נער פוגש נערה״ — סאדאת פוגש את בגין בירושלים. אחר־כך :״נער מאבד נערה״ -ך בגין הפסיד את סאדאת באיסמעיליה. … בגין הציג את סאדאת כמי שנוטש לחלוטין את העניין הפלסטיני.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 8
מכחכים כנץ — האיש ו8עלו בסקירתכס על איש־השנה (העולם הזה )2143 נהגתם בניגוד לסיסמתכם — ״בלי מורא ובלי משוא פנים״ .מצד אחד אתם קובעים כי הנשיא אל־סאדאת הוא זד, שהיה הפעיל, ואילו מנחם בגין ומשה דיין היו הסבילים, ולכן היתד, זו ״יוזמת- השלום של סאדאת״ .מצד ישני אתם מצני עים את העובדה, שכבר בחודש ספטמבר 1977 ויתר מנחם בגין על סיני — דבר שבלעדיו לא היה אל־סאדאת חושב לבוא לירושלים. לדעתי יש לומר באומץ, כי היוזמה כולה היתר, של מנחם בגין ואל-סאדאת נאלץ, בעל־כורחו, לשחק את המישחק.
גליון 2173 (25 באפריל 1979), עמוד 65
דרכי אד מ שו ח בן ־ דוי ד פיוס פתיחת בית־כגסת השלוס הגיע סאדאת?ארץ. ביומ סיום בגיית החזק הישגי הגיע קארטר 7ארץ. … אל-סאדאת רק התחיל לתכנן לפני שנה, אך עוד לא הניח את אבן הפינה. … ביום שבו הזמנתי אנשים לפתיחה הגיע סאדאת לארץ.
גליון 2513 (30 באוקטובר 1985), עמוד 16
הסכם־השלום של קמפ״דייוויד נכרת בשעתו על־ידי סאדאת, ומת עימו. … כבר היו שחצנים, שחשבו שהם בני־אלמוות — סאדאת וידידו של ערפאת, עיצאם אל־סרטאווי. … • לא חיסלת את סאדאת, אבל חיסלת את סרטאווי.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 6
בתשובה לשליח האו״ם, גונאר יארינג, הודיע סאדאת בפברואר 1972 כי הוא מוכן לשלום תמורת החזרת חצי־האי סיני. … אנוור אל־סאדאת, אדריכל המיל־חמה, נרצח באותו התאריך, כעבור שמונה שנים. … חללי צה״ל בסיני(בעת החזרת הגופות אחרי ביקור סאדאת) גולדה סירבה גם מבחינה צבאית, ההבדלים הם חסרי־משמעות.
