גליון 781 (16 באוקטובר 1952), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אני אנו, ציוני אמריקה, רואים את
עבודתנו למען ישראל כפילנטרופיה
אמר הד״ר מילר (הבוקר)
יגאל ארנון, ירושלים
האמת הערומה 1
דרכי־וויי
כ בו ד למ ת
משפחת סאעט עלתה ארצה מעיראק עוד
לפני שהחלו העננים הכבדים להקדיר את^ ברמת הסאעטים בחירת המרחב.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

חמאמי ׳נהרג, מן הסתם, בידי סוכנים עיראקיים, ה מתעטפים
באיצטלה של פידאייון פלסטיניים.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

בצבא העיראקי
פועלים 150 זרים — בעיקר שריונאים — רובם גרמנים, יובוסלבים ופולנים,
בתוכם מפקדיחטיבה פולני לשעבר.
גליון 1129 (20 במאי 1959), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

תמהני מתי
יוודע לנו כי לרע׳ים או לעיראק יש כבר
פצצה אטומית . .
גליון 811 (7 במאי 1953), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

חברות
בריטיות קבלו את הרשות לגלות, להוציא ולמכור כל הנוזל השחור שימצאו בעיראק, איראן
ותריסר המדינות הקטנות שעל חוף המפרץ הפרסי.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

עוד מסמר לארון־חמתים של קביעתו המעמיקה של
עמידרור על ״היישוב הערבי,״ אפשר למצוא בסיפרו של
אהרון כהן — ״תמורות מדיניות בעולם הערבי״ :
״בכרוזי השמאל הערבי, שהופצו בשיטחי הכיבוש
המצריים, העיראקיים והירדניים בארץ־ישראל, נאמר
כי ערביי א״י לא ביקשו את התערבותה של הליגה
הערבית, כי על חיילי המדינות הערביות לשוב
לארצותיהם ולהפנות את נשקם נגד מבעירי המיל-
חמה.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

היה שם גרעין עיראקי. אנחנו
נחושה בחבל לכיש, ונציגי מושב איתן בהיינו
המיעוט.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

משום כך, כאשר אסף נג׳י דורי, יהודי
עיראקי המנהל את בית־הספר, את תלמידיו,
הודיע להם, לפני צאתם ל״חופשת־האביב״
(שבאה במקום חופשת־הפסח) כי יהיה עליהם
לשלם 30 לירות, נוסף על שכר־הלימוד
בסך 200ל״י בשנה, לא קיבלו התלמידים
את ההוראה כמצוות הנביא.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 62
טקסט · תמונה · PDF

גיזרה חטובה, עור צח, שיער בלונדי גולש
וזוג עיניים מאירות, עלתה ארצה עם
הוריה בתחילת שנות ה־50׳ ,אחרי שאביה,
שהיה פעיל המחתרת בעיראק, נרדף על-
ידי השילטונות.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הקורא בספרו של כהן בשנת 1958 היה,
אולי, שם לב לדמיון הרב בין דברי דוב
יוסף באוזני קלוזריסקי לבין הסברי בן־גור־יון,
שילוח וחבריהם לגבי פרשת פלורנץ,
פרשת המחתרת העיראקית, ודומותיהן.
גליון 1092 (3 בספטמבר 1958), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כשהם מופרעים מדי פעם במאורעות חיצוניים
ופנימיים, כמו המהפכה בעיראק וגילוי
רשת הריגול בגליל המרכזי, הצליחו
החמישה במשימתם יותר מאשר קיזז מלכתחילה.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

תוכני ת זו נועדה ל שתק את פעולו תי הם של מקורבי
הד״ר נחום גולדמן, מפ״ם, הפעולה ה ש מית ו״ איחוד״ ,וכן למנוע
בעתיד הי שנות פר שות כ מו פר שת המחתרת העיראקית וסרבנות
הפרופסור פלסנר לה שמע לפ קודות ראובן שילוח בועידת פלך
רנץ.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כך אמר לודקופ בפברואר 25 ,1932 שנה לפני ועידת באנדונג
ועלית גמאל עבד אל־נאצר:
,אם לא יחול שינוי (במדיניות תבדיטית) ,עלולה ארץ־ישראל לחיות לחוליה בשרשרת
המדינות הלבאנטיניות׳ שתתמזגנה בהמשך התפתחותן למעין פדרציה בעלת אוריינטציה
אסיאתית ונוגדת למערב אס אין למנוע התפתחות כזאת בעיראק, אפשר ואפשר
למנעה בארץ־ישראל, בתנאי שיעודדו ישוב יהודי חזק
ודקום השתכנע במידה רבה, חבריו של ארלוזורוב, שראו את כל העתיד דרך חלום
שיתוף־הפעולה עם האנגלים, היו מרוצים ע ב רו חודשים מעטים (אחרי כניסת
ארלוזורום לתפקיד) וכל האטמוספירה הפוליטית בירושלים נ ש תנ ת ה העיד בן־גוריון.
גליון 1081 (18 ביוני 1958), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״ קרא אחד הסטודנטים,
מאוהדי דיין :״נשלח גם אותם
לעיראק!
גליון 753 (3 באפריל 1952), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

.״ להם חנות, אך נסתבר שלשכת הסעד לא
ספסר שני, עולה צעיר מעיראק, חשב שהם תקיים את הבטחתה, לאחר שחיים, שעבד כצודקים
:״יום אחד בהודו יותר טוב מאשר פועל בניין, חלה בשחפת.
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

עולה
מעיראק ובוגרת סמינריון בבגדאד לא הח זיקה
מעמד בשמש, התעלפה.
גליון 694 (15 בפברואר 1951), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

הכנסת סוס טרויאני זה, שי שלול
מהדתיים את חינוך ילד רבבות העולים אותם העתידם לעלות מעיראק, הכריתה
הם (כי העניין כולו סובב על הגדרה פור מלית
של ״מעברות״ ,בנפרד מ״מחנות״)
מרתיע האיום ב פיזור הכנסת, מפי ב.
גליון 934 (8 בספטמבר 1955), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אמנם, כיום אין לצפות להתערכותן של הלבנון,
ירדן ועיראק, וגם התערבות סורית לא תהיה
מסובנת.
גליון 924 (30 ביוני 1955), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

מ או נ ך . 1 :אבי האומה ; .2אייסלנד ; .3
טוביהו עומד בראש עיר זאת ; .4בפרק זה
של ירמיהו מכה ישמעאל בן נתניה את גדליה
בן אחיקם בחרב ; .5מאפה שכיח ; .6יען ;
.7האיש שנשחק בין מלכיאל גרינוואלד לחיים
כהן ; .8חסכון גמול ; .9כהן דת
יהודי 11 ארגון אשראי 12 סרט צר 18
לקוחו המפורסם ביותר של שמואל תמיר ;
.19 תושב מדינה כושית אפריקאית ; .21
מולדתו של סינקביץ ; .22 בראש ממשלתה
עומד יהודי עיראקי ; .24 בעל המלאכה המתקן
את צינורות המים, בשעת חצורך ; .25
מדליקים אותו ; .26 רטובה ; .28 צורה הנדסית
; .29 חורבה ; .31 מטבע יבשתי ; .33
מה שהספר מציע, בדרך כלל, נוסף לתם־
פורת ; .34 עיר סקוטית ; .38 ממפעלי סולל-
בונה ; .41 טריפולי היא בירתה ; .43 לכל
חזה.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

ז׳סטות מעטות אך יפות יכלו
להחדיר בהדרגה ללב המרוקאים, המצרים
והעיראקים את ההכרה כי ישראל אינה אויבת
אוטומטית לכל שאיפה ערבית.
גליון 1225 (15 במרץ 1961), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

ייטיים מדגם נדג לצבאות רע״ם ועיראק.
חידוש המגע.
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

לעומת זאת, ממשיך
הישראלי הממוצע לברך ״לחיים״ על 1,5
ליטר של עראק וקוניאק, ממש כמו לפני
ארבע שנים.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

אולם כדבריו של אל־סאדאת השתקפה מפה
לגמרי אחרת — מפת המרחב כולו, מעיראק עד
הדבר קומם לא רק את הפלסטינים עצמם, אלא גם את
כל המדינות הערביות שבהן חיים קיבוצים פלסטיניים
גדולים, שלא יוכלו לחזור למולדתם.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

לולא פרצה
מלחמת־האחים, יתכן כי היחסים בין צנעה
וקאהיר היו מצטננים במהרה, כפי שקרה
ליחסים בין בגדאד וקאהיר אחרי המהפכה
הלאומית העיראקית.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

רמז רא שון על כןנ שמע מפי קצין מצרי המתנגד
למשטר, שברח לעיראק.