גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מימת מד• רחיזססח ומזסוז
.סכנת פלישת הארכה תגדל השנה: לפי ידיעות, שהגיעו
לאחרונה מסודאן, גויניאה הצרפתית, תוניסיה וערב הסעודית, הוברר כי קצב
התרבות הארבה גדל פי כמה, ולא מן הנמנע כי להקות הארבה הרעבות יפשטו
למרחקים, יגיעו עד ירדן, ישראל, סוריה ולבנון
• אלפי חברי קיבוצי הפועל המזרחי ימנעו, כרובם, מהצ-
כעה בבחירות להסתדרות העובדים.
גליון 998 (28 בנובמבר 1956), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הכוונר, הברי־טית־עיראקית
היתה• לחסל את המשטר הקיים
בסוריה (ראח במרחב) ולאיים גם על
ירדן, לפני שמצריים תתאושש.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

לגבי
אריאל שרון, העניין כולו
פשוט: ישראל פולשת בכוח־אש
עצום, נוחלת ניצחון קל, מאבדת
אנשים מעטים (אך הורגת רבבות
בצד השני) ,מקימה מדינה נוצרית
בלבנון, מחסלת בהזדמנות זו
את כוחות סוריה ואולי גם ירדן,
משמידה את אש״ף או משליטה
אותו בעמאן.
גליון 2405 (5 באוקטובר 1983), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

היא נכבשה במהלך המילחמה מידי ירדן, ישראל שולטת בה
זמנית כל עוד לא הסתיימה המילחמה, גורלה הסופי ייקבע
י בהסדר־השלום, על פי העיקרון שאין לרכוש שטחים בכוח.
גליון 2122 (3 במאי 1978), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

כל
המניות שהומלצו הרוויחו עשרות אחוזים.
לדוגמה :״ירדן״ עלה ב־ס/ס,120
״אלגר״ יותר מ-ס/ס ,100״אלרן״ יותר מ-
ס/ס 90 ואילו מניות כמו ים־המלח ,״נייר
חדרה״ ,״נחושתן״ ,״ישרס״ ,מניות הביטוח
ו״טפחות״ — כל אלה עלו פי־שניים
ויותר.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

בתרגיל מילולי מחזיר שר־החוץ
* איסר (״הקטן״) הראל.
** סוריה
*** ירדן.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

בדיווח
על היומנים שמביא סופר מעריב בלונדון, הוא מעלה פרט
המציג גירסה השונה מן הגירסה הישראלית הרישמית, ערב
מילחמת־ששת-הימים :
כ־ 4כיוני, אומר קרוסמן, כיקר אצלו שגריר ישראל אהרון
רמז והכטיח, שישראל אומנם מתכוונת לככוש את הר־שומרון,
אכל לא זנת כל הגדה המערבית, משום ש״הם רוצים שחוכיין
מלך ירדן יחזיק מעמד
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אחד אחרי
השני יפלו המישטרים בדם ואש. סעודיה, מצרים, ירדן, סוריה,
עיראק — בזו אחר זו תאחז בהם שלהבת הקנאות המוסלמית.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

הוא מעדיף להמשיך
ולהציג את התוכניות הבלתי־קבילות אף על
ממלכת־ירדן.
משקיפים הפסיקו להרים גבות נוכח החיזיון
הנפרץ מאוד של רבין הנץ.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

חמישה
אנשים עסקו בו בשנה שעברה, חמישה
אנשים יעסקו בו בשנה הבאה, ואין זה
משנה, למי שהכין את התקציב, אם השנה
מדברים על סיכויים רציניים לשלום ; אם
השנה צריכים לתכנן תוכניות לשלום• חמישה
מספיקים בשביל תפקידיה של המחלקה
למזרח התיכון ולים התיכון המזרחי, איזור
שיש בו תשע מדינות לפחות: תורכיה,
לבנון, סוריה, עירק, ירדן, מצריים, לוב,
אלג׳יריה ותוניסיה.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

משם הם עוברים לדמשק. ומשם דרך ירדן לכוויית.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

נסיונו של
הנרי קיסינג׳ר להכריח את ישראל לע שות
הסכם־ביניים עם ירדן.
גליון 1662 (9 ביולי 1969), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

הרי כל
הכוונה היא לנהל שיחות שבהן באים בדברים ביניהם ידידי
ישראל, מצד אחד, וידידי מצריים וידידי ירדן ולבנון מאידך.
גליון 2473 (23 בינואר 1985), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

סוריה מונעת בעד סעודיה מלתמוך בפה מלא
במהלכי־השלום של הציר מצריים־ירדן־אש״ף.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

ואילו הצד הערבי הקיצוני הש
מיוצג על ידי נציגי לבנון(המיפלגה הקומר
ניסטית) ,ירדן ושניים מחברי המישלחת המצ־שת
שנתפלגה(שגריר מצריים בבריתשמוע־צות
לשעבר, שאליו הוסיפו לפנות בתואר
״מיסטר אמבסדור״ ובימאי הקולנוע המצרי
הנודע יוסף שאהץ לא הצטרפו ל״מסרבים״,
ואף לא עזבו את האולם בעת שאלה עזבו.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

.״
ויקטור שם־טוב ממפ״ם, מיוצרי
.נוסחת שם־סוב־יריב״ ,דיבר בלהט על
הצורך לדבר עם אש״ף, אך הגניב לדבריו
רמז שממנו ניתן להבין שאפשר
לדבר עם אש״ף רק במיסגרת קונפדרציה
עם ירדן.
היה שם גם דן אלמגור, נביא־הזעם
החדש, שנאם נאום לירי מלא־רגש.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

המודעה קוראת ״להעלות על סדר היום רעיון
ישן־חדש: קונפדראציה בארץ־ישראל שתכלול
שתי יחידות עצמאיות אך קשורות, ישראל ופלסטין,
עם אפשרות להצטרפותה של ירדן —
כשירושלים מתפקדת גם כבירת־על של הקת־פדראציה״.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

הסיוע שמדינת־ישראל, ביוזמתו של שימון המשמן,
השבוע התוודה הרמטכ״ל, דן שומרון, שאינו נחשד
בניציות יתרה, כי התיאום הכלכלי בין עיראק, מצריים,
ירדן וצפון־תימן ״מביא בשלב מאוחר יותר בהכרח גם
לתיאום צבאי.״ באותה נשימה הזכיר הרמטכ״ל כי
״לישראל יש יכולת להגיע להכרעה צבאית תוך זמן קצר,
אך אין לנו יכולת־לחימה לטווח ארוך: אסור לנו לוותר,
לפיכך, על היוזמה.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

למה אנחנו התעקשנו שתהיה דווקא מדינה
גדולה, שתכלול גם את ירדן וגם את הגדה, זה
במערך, זה בסדר.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

אם אנחנו רוצים מחר לפגוע בטנק
הנמצא בגבול עיראק־ירדן, קצת
קשה להתייחס ברצינות לנימוקים
כגון: מה יעשה ערבי בחלחול.
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הייתי רוצה לחזות בשי־תוף־פעולה
בין ישראל לבין ירדן.
אנשים העסוקים במילחמה איבדו
את היכולת לראות מעבר למילחמה.
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ירדן מהעניין).
עיתוני ישראל יצאו בהתקפה היסטרית על סונדרס.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

אז עוכרים מן האדום אל החום ולהפך, ויין ״ירדן״ משקה את כל
האורגיה. או חסילונים ענקיים.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

עם מצריים כבר יש לנו חוזה־שלום, ויש
השואפים אפילו להסכם עם ירדן.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

נפגשתי שם לראשונה
בגלוי עם מנהיג ערבי בכיר: המדינאי העיראקי
האשם ג׳וואד, שנתמנה כעבור
כמה ימים כשר־החוץ של עיראק, במקשט־רו
של עבד־אל־כרים קאסם *.דיברתי
עימו על הקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה (שהיו אז בידי ירדן ומצריים)
ועל היחסים בין ישראל והתנועה הלאומית
הערבית.